שאלה:
האם מותר לי לכוון שעון שבת כך שהבוילר יתחיל לפעול אחרי הצהרים של שבת על מנת שיהיו לי מים חמים במוצאי שבת. האם הדבר אסור מדין איסור שהייה כיון שאני גורם לכך שהמים שלי מתחממים בשבת או שכיון שאין דרך להגביר את החום בבוילר יש להתיר כיון שאין חשש חיתוי?
והאם מותר לי להשתמש במים החמים בשבת (באופן שאין בו איסור בישול כגון שהמים התחממו על ידי דוד שמש או שאין בהם יד סולדת) או שכיון שנכנסים מים קרים שיתחממו לאחר מכן על ידי השעון שבת הדבר אסור?
תשובה:
שלום וברכה
א. בפשטות, במידה והכפתורים אינם מכוסים, יש בזה איסור שהייה ועל דרך מה שכתב השולחן ערוך סי' שכו סעי' יא:
"מרחץ שסתמו נקביו מע"ש, למוצאי שבת רוחץ בו מיד; אבל אם לא סתמו נקביו אף על פי שמאליו הוחם בשבת, צריך להמתין לערב בכדי שיעשו לפי שאסור לעשות כן, גזירה שמא יחתה בגחלים".
אמנם ראיתי למי שהקשה במה שונה הדבר ממה שאמרו בסי' רנ"ד ברמ"א סעיף ה ובמשנ"ב ס"ק לח שמותר לשים פת שתאפה בתנור למוצ"ש ולא חששו שמא יחתה מכיון שאסור לרדות הפת בשבת. וכתב שם במשנ"ב שבתנורים שלנו שאין איסור רדיה אסור מחשש שמא יחתה. כלומר החשש מחתייה הוא באופן שיש היתר להשתמש בדבר, ממילא כאן במים חמים שאין היתר להשתמש בזה בשבת לכאורה אין חשש מחתייה. אבל אינני בטוח שמכח קושיא זו לבד ניתן להתיר.
מה שנוכל לעשות בצירוף קושיא זו, הוא לכסות היטב את הכפתורים, ולסמוך על הסוברים שבאופן זה הוא כמו טוח בטיט שדינו כגרוף וקטום שאין בו איסור שהייה.
ב. כיון שנכנסים מים קרים הם מתבשלים שם ואסור בהחלט.
אבל לכאורה בבוילר לא שייכת גזירת חיתוי שהרי אי אפשר להגביר את החום בבוילר אלא יש לו מצב חימום אחד בלבד. וא"כ למה שלא נתיר על פי דברי ההר צבי סי' קל"ו שבפלטה חשמלית שאין בה אפשרות לחתות לא גזרו חז"ל, כמש"כ רעק"א על המג"א שיח, י שאין חשש חיתוי בתולדות האור.
ואם אתם סוברים שגם באופן שאין אפשרות חיתוי יש איסור שהייה מדין לא פלוג, לא הבנתי מה יועיל כיסוי הכפתורים הרי לא מדובר בכיסוי של אפשרות החיתוי אלא רק בכפתורים של הדלקת וכיבוי הבוילר וא"כ מה יועיל לכסות אותם הרי זה לא דומה למה שכתבו הפוסקים שיכסה את הכפתורים שאפשר לחתות בהם שאז שייכת הסברה של 'טוח בטיט' שתרתי לא עביד, אך זה לא שייך כאן.
אני חושב שההר צבי מדבר על פלטות כמו שלנו שאין בהם כפתורים כלל.
השאר תגובה