שאלה:
שלום לכבוד הרב,
כדאי ללמוד הרבה גמרא ולסיים את הש"ס מהר עם רש"י ותוספות לפני החתונה או לסיים אותו לאט וחוששני שזה יקח אחרי החתונה וגם אם אלמד לפני עם רש"י ותוספות בפעם הבאה שאחזור על הש"ס יהיה לי יותר קל להבין את האחרים ולזכור מה לעשות?
תשובה:
שלום וברכה
הכי חשוב זה לדעת שגמרא לומדים ולא גורסים ובולסים… יש ללמוד בהבנה, לימוד איכותי עם חזרות ושינון כדי לזכור, אין כל טעם סתם לקרוא מהר בהבנה שטחית אם בכלל והעיקר לגמור. לא חושבים כרגע על לגמור אלא על ללמוד. לוקחים מסכת מתאימה, לומדים במתינות תוך הבנת הדברים, כותבים סיכומים וקובעים זמנים לחזרות, ולאט לאט גומרים עוד מסכת ועוד מסכת, וגם אחרי שגומרים מייחדים זמן לחזור על מסכתות קודמות. ובעזרת ה' לאט לאט יודעים עוד ועוד חלקים בתורה עד שגם זוכים לסיים את הש"ס פעם ועוד פעם וכן על זה הדרך. והעיקר ללמוד במנחות הנפש מתוך שמחה ועונג ולא בלחץ של להספיק עוד ועוד באופן מנותק מאיכות הלימוד וההנאה ממנו.
בהצלחה רבה מאוד!
במחילה מכבוד הרב ומהשואל אךך רציתי ללברר משהו שלא כ"כ ברור לי.
1) בבחורתי למדתי בישיבה שאחד הרבנים (מוכר מאוד בעולם הישיבות) עודד בחורים ללמוד בין הסדרים באופן של "למגרס והדר למיסבר". פשוט לגרוס גמרות ולעשות סיום הש"ס גם אם לא מבינים את כל הסוגיות.
2) נקודה שראיתי שחוזרת על עצמה גם כאן וגם במקומות נוספים, חזרות. לא הבנתי מאי נפק"מ אם אני חוזר על מה שלמדתי אתמול – היום או שאני חוזר על זה עוד עשר שנים. ובמילים אחרות, מה הבעיה ללמוד פעם אחת את כל המסכת ולהתקדם לבא בתור וכשאסיים את הש"ס אעשה חזרה שוב באותה מתכונת. הרי בסופו של דבר לא אלמד יותר זמן. יש לי את השעה היומית ללימוד. אוכל ללמוד דף ליום ולסיים מסכת מגילה לדוגמא תוך 30 יום ובעוד שבע שנים שוב ואוכל לחזור על כל דף ארבע פעמים וזה יקח לי ארבע חודשים לסיים. (יש שיקראו לזה "גרירת רגליים")
1. אני מניח שזו היתה הצעה ספציפית למישהו ספציפי שזה נתן לט סיפוק, וכך הוא השתמש בזה לא כדרך נכונה ללימוד אלא כאופן לתת לאדם הנאה וסיפוק ממה שהוא עושה וכך להביא אותו שבעתיד ילמד טוב יותר. או… שהוא לא חושב כמוני משום מה… אף שאינני מבין צד אחר…
2. לימוד תורה אינו נטילת לולב, המטרה של הלימוד אינה רק עצם הקדשת הזמן ביום ללימוד ולצורך דבקות בה' וקיום המצוה, הלימוד חייב להעשות במטרה לדעת את התורה כמו שהאריך בזה הרבה בשו"ע הרב ועוד, וזה משמעות הפסוק ושננתם לבניך שיהיו דברי תוה מחודדים בפיך. אדם שלומד מהר מידי ולא חוזר כל הזמן על לימוד, פשוט לא יזכור כלום וישאר כפי שהיה… אז נכון הוא קיים מצוה כל רגע שלמד אבל הפסיד את תכלית הלימוד שזה לימוד על מנת לעשות, לימוד על מנת לדעת את התורה. חזרה יעילה לא יכולה להיות אחרי שכבר שכחתי, יש לחזור כל יום במהירות על מה שלמדו אתמול, ובסוף שבוע לחזור על מה שלמדו במשך השבוע, כמובן במהירות. וכן על זה הדרך כל אחד לפי הצורה שיעילה לו. אבל זו המטרה, ללמוד יעיל ואיכותי, הן מצד הבנת הדברים הן מצד ידיעתם. לא "מתפללים גמרא", לומדים אותה ומתייגעים עליה.
כבוד הרב שליט"א, אותו רב נחשב מאוד בציבור החרדי. אנשים עולים אליו להתייעצויות. אם הייתי יכול לכתוב את שמו בטוחני שגם הרב שליט"א שמע עליו. ההמלצה שלו בפירוש לא היה ליחידים. כמובן שבזמן סדרי הישיבה לומדים את הסדר הישיבתי, עיון ובקיאות, בהבנה מלאה. אבל בין הסדרים ”גורסים ש”ס”. היה מעין תחרות סמויה מי הספיק הכי הרבה מסכתות. הסברא הייתה שכאשר אדם צובר דפי גמרא זה נותן לו מוטיבציה. הוא אמנם לא יבין הכל ולא יזכור הכל אבל זה משהו ש”למדתי את זה פעם”.
מצד שני ידוע ומפורסם שהרב ש"ך יצא נגד הלימוד המועט מאוד בעולם הישיבות. הוא ראה בזה בעיה גדולה וטען שזה גם גורם לבחורים הרגשה של חוסר הספק.
אני מסכים שקיים כזה רעיון ביחס לבני ישיבות, אבל אדם ששואל על סדר יומי הקבוע, וכי לא כדאי שיהיה לו סדר שיקדם אותו בהבנה ובידיעה? אני חושב שבהחלט כן. כמובן יש גם מעלה וחשיבות לשיעורי דף היומי למי שמרגיש שרק זה יאפשר לו קביעות, זה דבר עצום, אבל מי שבלאו הכי לומד לבד שילמד איכותי ויתקדם.
השאר תגובה