ייחוד אישה עם חמיה וחמותה / ילדים שומרים

שאלה:

אני נמצא בחו"ל ואישתי בביתי עם אמא ואבא שלי.. יש לי 5 ילדים קטנים בבית… האם יש בעיית ייחוד?

תשובה:

שלום וברכה

אין בעיה של יחוד כיון שגם חמותך בבית, וכן הילדים מגיל חמש כבר מהווים שומרים לענין יחוד.

מקורות:

מותר לאדם להתייחד עם אשה בנוכחותו של ‘שומר’ הממלא את תנאי ההלכה (שולחן ערוך, אבן העזר סימן כב, סעיף ג). הסיבה לכך היא שהמתייחדים יתביישו לעבור על מעשה איסור בנוכחות השומר, וגם יחששו שמא יגלה השומר את המעשה לאחרים. אין צורך שהשומר יהיה נוכח באותו חדר ממש, ודי בכך שהוא נכנס ויוצא בחופשיות כדי להתיר את הייחוד.

בשעות היום די בנוכחותו של שומר אחד כדי להתיר מצב של ייחוד, ואילו בלילה יש צורך בשני שומרים, מפני החשש ששומר אחד יירדם. כששני שומרים נוכחים במקום, אין איסור על ייחוד אפילו כששני השומרים ישנים, משום שהמתייחדים חוששים שמא אחד מהם יתעורר ויגלה את המעשה האסור.

שומר מיוחד, שמועיל לבדו אפילו בשעות הלילה, הוא אשתו של אדם. מותר לאשה להתייחד עם גבר (יהודי) כש’אשתו משמרתו’ (אה”ע כב, ג) – אשתו של אדם (יהודי) שומרת עליו שלא יבוא לידי איסור עריות. לדעת פוסקים רבים, הלכה זו נאמרה אפילו כשאין האשה באותו חדר ובאותו בית, אלא אפילו כשהאשה נמצאת בסמיכות מקום, ונכנסת ויוצאת מן הבית (דבר הלכה ו, ב-ד; נטעי גבריאל מא, ו).

הקולא של ‘אשתו משמרתו’ נאמרה אפילו במצב שאשתו של אדם ישנה באותו מקום (נטעי גבריאל מא, ד). אולם, בשו”ת שבט הלוי (לעיל, אות ד) מעיר שאם האשה לקחה כדורי שינה, כך שאין חשש ריאלי שהיא תתעורר במשך הלילה, אין להקל בנוכחותה. הקולא לא נאמרה בנוגע לאשת גוי, משום שחוששים שנוכחות אשתו לא תמנע ממנו לבצע מעשים אסורים. יש אומרים שאין להקל אף באשת יהודי שאינו שומר מצוות (נטעי גבריאל מ, יא).

מי נחשב לשומר כשר?

גבר שני למנהג בני אשכנז נחשב לשומר כשר, למנהג בני ספרד יש להחמיר. בשעות היום מותר להתייחד עם אשה בנוכחות גבר שני, ואילו בשעות הלילה דרושים שני גברים נוספים (שני שומרים) בשביל להתיר ייחוד עם אשה (אה”ע כב, ה). תנאי לכשרות השומרים הוא שמדובר באנשים כשרים, שאינם ‘פרוצים’; אדם ‘פרוץ’ בענייני עריות אינו יכול לשמש כשומר לצורך הלכות ייחוד. בדרך כלל, ניתן להניח שיהודי שומר מצוות הינו שומר כשר (רמ”א שם).

נשים אינן נחשבות ‘שומרות’ לצורך איסור ייחוד, ובמקום שאין גברים (או שלא נוח שיהיו גברים), ניתן להשתמש בילדים כשומרים, בתנאי שהילדים גדולים דיים להיות מודעים למעשה איסור, ולדווחו לאחרים. לכן, ילד או ילדה בין גיל שש לגיל תשע מהווה שומר אפקטיבי: הילד גדול מספיק לזהות מעשה איסור, אך קטן מספיק להיות חסין מהשתתפות במעשה איסור. בשעות היום, די בילד אחד, ואילו בשעות הלילה יש צורך בשני ילדים המשמשים כשומרים.

אופציה נוספת לשומרים כשרים היא קרובי משפחה. קרובי משפחה מהווים שומרים כשרים משום שהם נזהרים בקרוביהם שלא יבואו לידי מעשה איסור. קרובי האיש המהווים שומרים כשרים הם: אמו; בתו או נכדתו; אחותו; סבתו. קרובי האשה המהווים שומרים כשרים הם: אביה; בנה או נכדה; אחיה; סבה (ראה שו”ת אגרות משה, אה”ע ח”ב, סימן טו; בנוגע לאם ובת, ראה נטעי גבריאל כא, יג, שמביא דעות חלוקות בעניין).

גם חמותה של אשה, כלתה וגיסתה, מהוות שומרים כשרים. אולם, אסור לאדם להתייחד עם שתי אחיות.

אביא כאן מעט את עיקר הנידון של פתח פתוח לרשות הרבים מכיוון שיש בכך הרבה תועלת למקרים נוספים שיכולים להיות: בשו"ע (סעיף ט) נפסקו דברי הגמרא בקידושין (פא, א): "היה הפתח פתוח לרשות הרבים אין חוששים משום ייחוד". כפי שנראה, היתר זה הוא אחד ההיתרים החשובים והשכיחים ביותר בדיני ייחוד. הסיבה להיתר היא שכיוון שהפתח פתוח לרשות הרבים, מי שנמצא במצב של ייחוד חושש שמא ייכנסו אנשים מבחוץ, ולכן אין חשש שיבואו לידי איסור ((לפי שיטת רש"י, כפי שנתבארה במאמר הקודם, ניתן לומר שכאשר הפתח פתוח לרשות הרבים, המצב כלל אינו נחשב למצב של ייחוד.)). מטעם זה, ניתן להקל לא רק בדלת פתוחה לרשות הרבים, אלא אף בחלון הפתוח לרשות הרבים, כשבני רשות הרבים יכולים לראות את הנוכחים בפנים (נודע ביהודה קמא, אה"ע עא; ראה דבר הלכה ג, יג). עקב הסברא הנ"ל, כתבו הפוסקים שהיתר 'פתח פתוח' לא נאמר בכל שעות היממה. בשעות הלילה המאוחרות, כשהולכי רגל אינם מצויים ברחובות, אין להתיר ייחוד על-ידי פתח פתוח, משום שאין חשש שאנשים ייכנסו.

 בפתחי תשובה (ס"ק ט) הובאו דברי 'כנסת הגדולה', שההיתר נאמר רק ביום ולא בלילה, מלבד חצי השעה שבני אדם עדיין עוברים ושבים ברחוב. אמנם בשבט הלוי (חלק ה, סימן רג, אות ה) כתב שיש לשער לפי המציאות של עוברים ושבים בשעות הלילה, ובזמן הזה הרי אנשים מתאחרים להימצא ברשות הרבים יותר מהשעה שהזכיר הכנסת הגדולה, אך הוסיף שיש להחמיר בפרט במקומות שבהם מפחדים אנשים מלצאת לרחובות בלילה. בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף יד) הביא בשם ה'חזון איש' שהורה בנוגע לבני ברק (של ימיו) שעד השעה עשר מועיל ההיתר של פתח פתוח, אבל בעיר גדולה (סעיף טו) מותר כל הלילה כשהפתח פתוח ממש (ראה להלן). ישנן דעות הסוברות (ראה דבר הלכה, שם; מנחת איש, יג, כד) שאם החדר מואר היטב, והדלת לרשות הרבים פתוחה ממש, ניתן להקל אפילו מאוחר בלילה, והיתר זה עשוי להיות רלוונטי בשעת הדחק.