שאלה:
שלום. באחד מתשובותיכם באתר כתבתם: "שהיה מורה הגרש”ז אוירבך זצ”ל שמי שאינו מדליק בפתח ביתו יכול להדליק בחלונו אף אם הוא למעלה מכ’ מרשות הרבים אף אם אין שם שכנים מולו, מכיון שס”ל שכל הדין של למעלה מכ’ הוא בכותל סתמא, אך בבית גבוה מהני להדליק בחלון אף הוא גבוה מכ’", ע"כ, לא הבנתי את החילוק כלל, אם אפשר להסביר. ועוד, דלכאורה זיל בתר טעמא דמעל כ' אמה לא שלטא ביה עינא וליכא פרסומי ניסא, וא"כ מה הטעם בכך. תודה!
תשובה:
אינני יודע לאיזו תשובה אתה מתכוון, בדרך כלל אני רגיל לענות על שאלה זו כך:
באופן כזה הטוב ביותר להדליק בפתח הדירה הפונה לחדר מדרגות. אם זה לא אפשרי, יש להדליק בחלון.
וביתר הרחבה:
א. מי שדר בקומות התחתונות – למטה מ20 אמה [כעשרה מטרים] אין לגביו שאלה, והוא מדליק בחלון ביתו הפונה לחוץ, כך ההוראה המקובלת, למעט דעתו של הגרי”ש אלישיב שהורה להדליק בפתח הבנין, אולם רוב הפוסקים חששו בזה לדעת החזון איש שחדר מדרגות בזמנינו אין לו דין של חצר כמו בימי חז”ל והמדליק בפתח חדר מדרגות לא יוצא ידי חובתו, לכן הורו להדליק בחלון הבית.
ב. מי שגר למעלה מעשרים אמה, נחלקו בדינו הדעות: הגר”ש וואזנר הורה, שכיון שאין לו אפשרות אחרת, הוא רשאי להדליק בחלון הפונה לבנינים ממול, אך במקום שאין שם בנינים ממול, מקום ההדלקה הוא בבית בין ליד פתח הדירה או החדר או החלון. ואילו לדעת הגר”ע יוסף זצ”ל [ובאמת כך נראה מפורש בפרי חדש] יש להניח בכל מקרה כשהחלון מעל כ’ אמה דווקא בפתח הבית הפונה לחדר מדרגות [הפרי חדש מדבר לגבי בו עלייה שאם הוא גבוה מעשרים אמה עליו להניח בפתח הפונה ממנו לבית שתחתיו].
מקורות:
שו”ת שבט הלוי ח”ד סי’ סה, שונה הלכות סי’ תרעא בשם הגרי”ש אלישיב. חזון עובדיה חנוכה סעיף ח. יש רבים שפקפקו בהוראתו של בעל השבט הלוי, משום שלדעתם הפירסומי ניסא צריך להיות לבני רשות הרבים ולא ליחידים הגרים ברשות היחיד שבבנינים ממול, שלא כך היתה התקנה.
