שאלה:
שלום וברכה,
לפני מספר שנים שמעתי שיעור מחכם [רב גדול מוכר] הזכיר על עניין הנחת יין בארון קודש 3 ימים לאחר מכן לקחת ולהשתמש בו ,זכור לי גם שקראתי על כך מוזכר באיזה ההלכה העניין הזה ואיניי מוצא אותו אשמח לעזרתכם האם אני זוכר נכון קיים הזכרת הנושא הזה בילקוט יוסף? או בספר פוסקים כל שהוא?
שלאה נוספת אמי שתחייה נתנה לי שמן זית להדלקת נרות חנוכה שבקרוב, היא הצניעה כמה בקבוקים כל ימי חג הסוכות וטוענת שיש עניין בזה להשתמש בחנוכה למאור הנרות האם אכן מוזכר סגולה זו במקום כל שהוא
כמובן שלקחתי את השמן מאמא מזיק זה בטוח שלא.
תשובה:
יש סגולה כזו ובפוסקים דנו אם מותר להניח יין בארון קודש שהרי היין הוא חול וארון קודש מיועד לספרי התורה. וכך כתב בענין זה בשו"ת יביע אומר חלק ח – אורח חיים סימן יט
"ולפי האמור יש ליישב ג"כ הערת הגאון רבי חיים פלאג'י בספר חיים (סימן מה אות יא) על מ"ש בספר אחד כתיבת יד, סגולה לזכירה, להניח בקבוק או צנצנת זכוכית מלאים יין בתוך ארון הקדש, לכל הפחות ג' ימים ולילות מעל"ע, ויקדש ויבדיל על היין הזה וכו', וכתב ע"ז, ואני חוכך בזה להחמיר, כי איך יתכן להניח צנצנת יין שהוא דבר חול לתוך ארון הקדש למשמרת, אם לא שנאמר שכיון שנעשה לסגולה לזכירת התורה, וגם היין עושים בו מצות קידוש והבדלה, ואינו מתכוין להשתמש בארון הקדש לשמירת דבר חול, כל כהאי גוונא ליכא איסורא ושפיר דמי. ע"כ. ולפי מש"כ שארון הקודש שלנו שעשוי לשמירה, אין בו כל כך קדושה, כדין תשמיש קדושה, אלא כקדושת בהכ"נ, בלא"ה יש להקל ושפיר דמי לעשות כן".
אצל אדמורי קרלין היה מנהג להשתמש בחנוכה בשמן שהיה תלוי בסוכה לנוי סוכה, ולקיים בו שתי מצוות כאחד, וכך הובא גם בס' אוסרי לגפן.
שבת שלום.
