אירוח חילוני בסעודת שבת כשאינו נשאר ללון

שאלה:

אני רב קהילה גיסתי נפטרה בגיל 49 והותירה 5 יתומות בגילאי 15-22 לאבא יש בת זוג ללא נישואין השבת בביתם רחוקה מכבודה של השבת הם קשורים לדודתם שהיא רעייתי ומהווה עבורם כאמא לכל דבר כאשר האבא מניחם לבדם בשבת קודש ונוסע עם זוגתו הם מבקשות לבוא אלינו להתארח לסעודות שבת או במועדי ישראל אני יודע שהם נוסעות ברכב אלינו, מחנים את הרכב לא ליד הבית, ואף נכנסות ללא הפלאפונים מתארחות מס' שעות, שומעות דברי תורה על השולחן, קוראות תהילים ניתן לומר 3 שעות של שמירת שבת . מפריע לי 1. דברי החול ( למרות ההגבלה שאני יוזם ) שאין מנוס מפניהם 2. וזה שהם מגיעות ברכב לא שייך לבוא רגלי 40 ד' הליכה לכיוון אחד שאלתי היא האם עדיף 3 שעות של "שמירת שבת" לספוג קצת ערכים קידוש נטילה המוציא ברכת המזון וכו.. וללא פלאפונים וכמובן ענין החסד עם 5 יתומות שאביהם מותירם לבדם ויוצא לנפוש או לעמוד על כך ולומר לרעייתי אם הם רוצות לבוא ללא רכב בבקשה ברכב אני לא מסכים ובנוסף לומר להם לא לדבר דברי חול הדבר נתון במחלוקת ביני לבין רעייתי אבקש את הכרעתכם ההלכתית עם המקורות

תשובה:

שלום וברכה

הטוב ביותר היה אם תוכל להזמין אותן לכל השבת, ולא רק לשלוש שעות… וכך, גם אם בסוף לא יבואו לכל השבת אלא יחזרו באמצע הביתה, לא נורא.

לגבי הדברי חול ודאי שאין להעיר להן… אני מכיר הרבה יהודים טובים שמדברים דברי חול בשבת, ואפילו אם מדובר בעניני עסקים באופן האסור אין למחות בידן, הן לא אוחזות שם כלל ואתה רק מכביד עליהן ומרחיק אותן בכך. כמו כן אני לא בטוח שטוב להושיב אותן לומר תהילים, יש להושיב אותן ליד עוגה טעימה ולשוחח איתן על השבוע שחלף עליהן ולחמם את ליבן.

תזכו למצוות.

מקורות:

האריכו בזה במאמר הנאה כאן בכמה טעמים, אבל אני מעתיק לך משם את המסקנה לדינא:

בספר חישוקי חמד על מסכת פסחים (כב, א) דן רבי יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן בבני ברק, בשאלה “האם מותר ללכת לביתו של יהודי בליל שבת על מנת לקרבו לתורה ומצוות, אם ידוע לנו שבזמן שיבואו לביתו של אותו יהודי הוא יחלל את השבת, כגון שידליק את האור לראות מי בדלת, ויכבה את מכשיר הטלוזיה שבביתו וכדומה”. וכתב: “והצעתי את דברי לפני מורי וחמי מרן הגרי”ש אלישיב, ולא קיבלם, ואמר מעבירה לא תצמח מצוה. ולכן אם ברור שעל ידי הביקור של ראובן ידליק שמעון חשמל, אע”פ שבין כך מחלל שבת, בכל זאת אסור לראובן לגרום את חילול השבת הזה כי זה עבירה חדשה“.

והוסיף הרב זילברשטיין: “כמו כן אמר לי מורי וחמי [הגרי”ש אלישיב] שאסור להזמין אורח לבקר בשולחן שבת או בליל הסדר כשיודע שעל ידי זה יסע ויחלל שבת“. וכן הביא בספר עלינו לשבח (פרשת כי תבוא עמ’ קסא) “ומרן הגרי”ש אלישיב השיב בשלילה מוחלטת ופסק את פסוקו לאמור, אי אפשר להביא לידי קיום התורה על ידי חורבן התורה, אין דבר כזה”.

ובספר דברי הרב (ליקוטי הנהגות עמ’ קע) כתב כי הגרי”ד סולובייצ’יק נשאל האם מותר להזמין מחלל שבת לסעודת שבת “והשיב תיכף ומיד והגיב איזה שאלה יש בזה, דבר זה אסור הוא, ואין בזה על מה לדבר”.

ובשו”ת שבט הלוי (ח”ח יו”ד סימן רנו) כתב: “ומה שעמד במה ששולחים הזמנות לפורקי עול תורה ומצות בשמחה שנעשית בשבת, ועל ידי זה באים ומכשילים אותם באיסור שבת. באמת קשה להעמיד דת על תלה בנושא זה, וגם אם נדון בזה בצד דאורייתא או דרבנן, מכל מקום סרך חילול ה’ ומסייע לדבר עבירה ודאי איכא, לכן אין ברירה אלא למנוע לשלוח, או לכל הפחות לכתוב שאסור לבא בשבת רק ברגל כהלכה, והלואי שישמעו לנו”.

ובמקום נוסף נשאל בשבט הלוי (ח”ח או”ח סימן קסה) “מה הדין בהזמנה לשבת כשידוע שינהג ברכב”. והשיב: “אסור להזמינו לשבת אם ידוע שינהג ברכב, ויש לפעמים לפני עור דאורייתא ולפעמים דרבנן”. ואף שהדברים נאמרו לענין הזמנת מחללי שבת לתפילה בשבת, לא נראה מדבריו שהבדיל בין נדון זה לנדון הזמנת מחלל שבת לסעודה בשבת, ובשניהם “יש לפעמים לפני עור דאורייתא ולפעמים דרבנן”.

הזמנת מחלל שבת הגר בקירבת מקום לסעודת שבת

כב. בספר אשרי האיש (פסקי הגרי”ש אלישיב, עמ’ תכא) מובא: “אם החילול שבת לא שייך להזמנה, כגון שהאורח גר קרוב ואינו צריך להגיע עם רכב, וכן ההוצאה והטלטול אינם שייכים להזמנה, מותר להזמינו, ואם יש בזה קירוב אזי יש ענין חשוב בזה”. כלומר, אם יש אפשרות סבירה שההזמנה לסעודת השבת לא תהיה כרוכה בחילול שבת, וכגון כשהמוזמן גר בקירבת מקום ויכול לבוא לסעודה ברגליו, אין כל איסור להזמינו.

יחד עם זאת חשוב לציין כי לא המרחק קובע, אלא הסבירות לכך שההזמנה תגרום לחילול שבת, וכפי שנשמע מדברי האגרות משה המובאים לעיל [אות א] “ואיסור לפני עור יש אף באינם רחוקים כל כך, כשידוע שיתעצלו לילך ברגלים ויסעו במאשינעס””.

הזמנה לסעודת שבת בבקשה שהאורח לא יחלל שבת [הוראת הגרש”ז אויערבך]

כג. אכן מצאנו בדברי הפוסקים “פתרון” להזמנת מחלל שבת לסעודת שבת, ללא חשש איסור ‘לפני עור’ ו’מסייע לדבר עבירה’, וזאת אם יציעו למוזמן להישאר ללון בבית המארח או במקום קרוב, שלא יצטרך לשוב לביתו ברכב ולחלל שבת. ואז, אפילו אם יחליט המוזמן לחזור לביתו בשבת, המזמין אינו עובר כל איסור. וכפי שמובא בשם רבי יעקב קמינצקי (אמת ליעקב חו”מ סי’ תכג הערה 27) “שלצורך קירוב רחוקים מותר להזמין ישראל מחלל שבת לביתו לסעודת שבת, כל זמן שמזמינו בפירוש להישאר לכל השבת ומכין לו מיטה ושאר צרכיו, ואז אע”פ שיודע שהלה יעזוב את ביתו לאחר הסעודה ויסע הביתה, מותר להזמינו”.

וכן נקט הגרש”ז אויערבך בשו”ת מנחת שלמה (ח”ב סימן ד) “מותר להזמין גם מי שגר רחוק ממקום התפלה, ולהציע לו מקום לינה קרוב למקום באופן שלא יצטרך כלל לחלל שבת, ואף אם לא יקבל את ההצעה אין חייבים להגיד לו שימנע משום כך לבוא, וגם אין צריכים להזהיר אותו שיסע ברכב”.

בנוגע לשאלתך לגבי האשה היושבת בדד, ודאי שאם הם נוהגים כדעת הגר”מ פיינשטין שאגב דעתו התקבלה בענין זה על יראי ה’, אסור לה להזמין חברה לבוא לביתה תוך חילול שבת לפי דעתה.