אכילת יבול "עולי מצרים" כשלא סומכים על היתר מכירה

שאלה:

שמיטה תשפ"ב – מי שהקפיד שלא לאכול היתר מכירה כל השנה, וכן שהקפיד גם שלא לאכול מה שהוכן בכלים הבלועים בהית"מ, האם יכול לאכול ירקות של "אוצר הארץ" שכתוב עליו "עולי מצרים" ? והאם עדיף או לא, להקל לאוכלם עכשיו לקראת סוף השמיטה כשהירקות הם כבר לא שישית ?
(באתר של מכון התורה וארץ מוגדר כך:
ירקות שכתוב עליהם "עולי מצרים" ולא מוזכר שהם קדושים בקדושת שביעית (לא מוזכר "אוצר בית דין") הרי הם ירקות שגדלו בגבולות עולי מצרים לאחר שנעשה שם היתר מכירה מתוך הקפדה שמלאכות דאורייתא יעשו ע"י גוי בלבד . ירקות אילו אינם קדושים בקדושת שביעית אך מצד שני אין בהם חשש איסור ספיחין לכל הדעות, הואיל לא נגזרה גזרת ספיחין בגבולות עולי מצרים.).

תשובה:

שלום וברכה

מעיקר הדין אין איסור לאכול, אבל כדי שלא לתמוך באלו שלדעת הרבה פוסקים עברו באיסור שביעית הייתי נמנע מלאכול.

כמו כן יש ויכוח לגבי חלק מהמקומות האם הם גבולות עולי מצרים או קדושה שניה, כמו הדיון הגדול לגבי הערבה הצפונית.

מקורות:

על דיני השביעית בגבולות עולי מצרים, כתב הרמב"ם: בהלכות שמיטה (פרק ד'הלכה כו-כט): אין שביעית נוהגת אלא בארץ שנאמר, כי תבואו אל הארץ, וכל שהחזיקו בו עולי בבל עד כזיב אסור בעבודה, וכל הספיחין הצומחים בו אסורים באכילה, וכל שלא החזיקו בו אלא עולי מצרים בלבד, שהוא מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, אף על פי שהוא אסור בעבודה בשביעית, הספיחין שצומחים בו מותרים באכילה. ומהנהר ואמנה והלאה מותר בעבודה בשביעית. ע"ש. וראה בשו"ת מהרי"ט חלק א' (סימן מז), ובספר פאת השלחן (פרק כג, כה) ובספר שבת הארץ (עמוד 450), ובחזון איש (סימן ג' אות כא, וסימן כו אות ד'), ובמעדני ארץ (סימן ח' אות ה', ובתרומות פרק א' הלכה ה' אות ב'), ובקהלות יעקב על שביעית (סימן יד, ד'), ובספר אור לציון (שביעית פרק ו'), ובשו"ת חלקת השדה חלק ב' (חלק גבולות הארץ סימנים ג-ה). שהאריכו בכל זה. ע"ש.