שאלה:
■ישראלי יהודי גילה שלפחות
מספר אזורים בדירה שלו
מלאים בחרקים קטנים מאוד,
בצבע לבן או דומה ללבן.
כך שמאוד קשה להבחין בהם,
בלי שמביטים עליהם מקרוב.
זה מקל לאתר אותם,
אם הם זזים על רקע שחור.
■הוא לא יודע
אם החרקים נמצאים
בעוד מקומות בדירה
משום שקשה לו לבדוק
את כל האזורים בדירה שלו.
■מדביר אחד השיב לו
שהוא מכיר אנשים
שהחליפו דירה,
רק בגלל מחסור
בחומר הדברה מתאים
לחרקים מהסוג הזה.
מדביר אחר טען שהוא
מכיר חומר שאולי עוזר.
לאותו יהודי
אין כרגע מספיק כסף
להשכיר דירה אחרת עם ריהוט אחר.
קיימת בעיה במיוחד
בריפודי המיטות והספות
והתיקים הגדולים שלא ניתן
לנקות אותם היטב בפנים,
כי החרקים בורחים פנימה לתוך הריפוד.
1]■■■■■מה יקיים אותו יהודי
בשביל לא-להרוג-חרקים
במשך-השבת/יום-טוב?
-לא-בזדון ולא-בשוגג?
■נאמר לו על ידי מדביר
שחומר-להדברת-חרקים
לא-עוזר בספרי-קודש.
משום שהוא
יתן ריח-רע לספרים
ולא תהא ברירה
אלא לשלוח
את ספרי-הקודש לגניזה.
מדובר בספרים יקרים,
שכרגע אין לו כסף
להחליף אותם בחדשים.
2]■■■■■האם ידוע לכם
על הדברת חרקים
שמותאמת כך
שלא-יתקלקלו ספרי-הקודש?
תודה.
תשובה:
שלום וברכה
לגבי שבת אין חשש כיון שזה לא פסיק רישא שימית אותם [כלומר אין פעולה ודאית שבהכרח ממיתה אותם], הם לא בכל מקום וקשה להבחין, זה דומה לדברי הביאור הלכה בסימן שטז בשם הט"ז שאציין במקורות.
ברמה המקצועית אינני מכיר, אני ממליץ לפנות למדביר ברמה גבוהה איש מקצוע ותיק אולי יהיה לו פתרונות שסתם מדביר אינו מכיר.
בשורות טובות.
מקורות:
ביאור הלכה סימן שטז סעיף ג ד"ה * ולכן יש
* ולכן יש ליזהר – הנה הט"ז חידש כאן דבר חדש בענין פסיק רישא והוא. דכשם דהיכא דמספקא לן אם יעשה האיסור או לא אמרינן דבר שאינו מתכוין מותר לר"ש כגון בגרירת מטה כסא וספסל דספק הוא אם יעשה חריץ ע"י הגרירה כמו כן ה"ה היכא דמספקא לן אם יש איסור בהמעשה שעושה והוא אינו מתכוין להאיסור נמי מותר לר"ש ולכן מותר בנעילת התיבה דשמא אין בה עתה זבובים ולולא דבריו הסברא להיפוך דאם האיסור יעשה בודאי ע"י המעשה [היינו הנעילה] אך ספק הוא אם יש כאן איסור [היינו דבר הניצוד] הו"ל ספיקא דאורייתא ושם בגרירה שאני דמספקא לן על דבר אחר היינו החריץ הנסבב ע"י פעולתו ולכך מותר דבר שאינו מתכוין דאפשר שלא יעשה החריץ משא"כ בעניננו דספק הוא על עצם הנעילה אם יש בזה מעשה צידה הוי כשאר ספיקא דאורייתא [ומצאתי בחידושי רע"א ביו"ד סימן פ"ז ס"ו בהג"ה שמצדד ג"כ מתחלה כסברתנו]. ולכאורה יש להביא ראיה להט"ז מתוספות כתובות ו' דהביאו מתחלה ראיה לשיטת הערוך דפ"ר דלא ניחא ליה מותר מהא דסוכה ל"ג דממעטין ענבי הדס ביום טוב ופריך והא מתקן מנא [היינו שמכשיר ההדס לצאת בו] ומשני כגון שלקטן לאכילה ודבר שאין מתכוין מותר ופריך והא פסיק רישא הוא ומשני כגון דא"ל הושענא אחריתא אלמא כיון דלא ניחא ליה בהאי תקון שרי ודחו התוספות וכן האור זרוע בהלכות שבת סי' נ"ט וז"ל הואיל וא"ל הושענא אחריתא שרי אפילו לר"ש דשמא לעולם לא יהא צריך לשניה ואשתכח דלא תקן כלי ולאו פסיק רישא הוא אבל לר"י אסור דשמא יצטרך לה ואגלאי מלתא דכלי עבד עכ"ל הרי מוכח דגם בספק אם יש על הפעולה הזו גופא איסור ג"כ הוא בכלל דבר שא"מ דמותר לר"ש ויש לדחות דשם עכ"פ תלוי הדבר בענין דלהבא שמא יצטרך לה ויהיה תקון למפרע ע"י המיעוט הזה או לא יצטרך ולא יהיה תקון ודמי קצת להאי דגרירת כסא וספסל דספק הוא אם יעשה חריץ ע"י גרירתו או לא אבל בעניננו אנו דנין על הפעולה שעושה עכשיו והדבר תלוי בספק דלשעבר אם עושה בזה מעשה איסור דהיינו אם יש שם דבר הניצוד או לא הו"ל כשאר ספיקא ובעניננו לענין זבובים אין נ"מ בזה דהכא בלא"ה אינו אלא איסור דרבנן דהו"ל דבר שאין במינו ניצוד וא"כ הוא ספיקא דרבנן ונ"מ בעלמא היכא דהוא ספיקא דאורייתא כגון שרוצה לנעול הדלת ומספקא ליה אם יש שם צבי וכדומה שנכנס מתחלה לתוכו אפשר דהוא בכלל ספיקא דאורייתא אף שאינו מכוין להצידה. אכן מצאתי ראיה לדברי הט"ז מדברי הרמב"ן במלחמות פרק כירה גבי המיחם שפינהו וכו' ומקשה הגמרא הלא מצרף וקאמר ר"ש היא דאמר דבר שאין מתכוין מותר והקשו הראשונים הא מודה ר"ש בפסיק רישא ותירץ הרמב"ן דלהכי אינו אסור לשפוך מים למיחם ולא חיישינן למצרף דשמא לא הגיע לצירוף אף על פי שנתחמם הרבה שהמים מנעו אותו ושמא כבר נצטרפה עי"ש וכן תירץ המאירי שם הרי דגם בדבר התלוי בספק דלשעבר ג"כ אמרינן דבר שאינו מתכוין מותר כדברי הט"ז וא"ל דטעם הרמב"ן משום ספק ספיקא דא"כ אמאי אצטריך הגמרא לומר דר"ש היא אפילו לר"י יהא מותר אלא ע"כ דס"ל להגמרא דזה לא נכנס בכלל ספק ספיקא ומ"מ מותר בזה כשאינו מתכוין וע"כ כדברי הט"ז הנ"ל:
לוודא שהבנתי:
כן מותר לו לשכב על מיטה או שטיח,
או לדרוך על שטיח,
למרות שבוודאות כבר מצאו מספר חרקים
בכל אחד מהם עד כה?
או שכל מיטה/שטיח/תיק/מפה/שמיכה
שכבר ראו בו מספר חרקים -אסור לשבת,
גם אם זה אומר שישן על הרצפה
עם כלי מיטה דקים בלבד?
יבדוק לפני שבת ודי בזה. אבל המצב נשמע מאוד לא נעים, אני בטוח שלא נעים לשכב על מיטה שיש בה חרקים, גם ביום חול, תנסה להתקשר להורביץ 0538280212 הוא מדביר מעולה במקצוע כבר 40 שנה.
אם בבוקר שישי,
בדק, ומצא,
והוציא כל חרק שמצא מתוך המיטה/שטיח,
ולא מצא יותר חרקים,
מכאן ועד צאת השבת המיטה
כן בגדר מותרת/כשרה
לשכיבה/דריכה עליה/עליו?
או שבגלל שמאוד-מאוד-סביר
ש-כן שנשארו חרקים במיטה/שטיח,
אלא שהם מתחבאים בחלק הפנימי יותר,
לכן אין היתר להתקרב
או להיות מעל המיטה/שטיח
האלו במשך השבת?
תודה.
מותר להיות על המיטה ועל השטיח כמו שציינתי.
החרק המדובר נקרא פסוקאים , ההדברה לא תעזור נגדם ומה שצריך לעשות הוא לטפל בלחות הגבוה שיש בדירה ועם הזמן הכמות תפחת עד שתעלם, במקרים מסויימים יש לטפל בספרים באמצעות אנוקסיה – מחסור בחמצן.
אלעד אורי – אגרונום ומדביר
תודה אלעד!
השאר תגובה