שאלה:
שלום הרב,
במקום העבודה שלי יש מקרר משותף שמשרת את כל בני המשרד.
יום בהיר החליט אחד מהעובדים שהמקרר צפוף ושצריך לפנות את כל התכולה שלו לחלל החדר וכך עשה בטענתו שעכשיו הכל הפקר.
לקחתי את הפירות שהיו שם בכדי שלא יזרקו לאשפה ושמתי אותם על מגש בחדר אחר שלפחות יאכלו ע"י אחרים.
השאלה היא האם יש סמכות לאותו עובד להחליט שהכל הפקר. אם כן האם צריך להתריע מראש ולשים איזה הודעה או שילוט וכדו' אם לא תלה מודעה האם חייב להחזיר את הסכום הנפסד. האם הוא בגדר מזיק? האם זה רק גרמא?
במידה ואין לו סמכות הלכתית כזאת האם המנהל יש לו סמכות או מישהו אחר במשרד?
האם היה מותר לי להגיש את הפירות לציבור?
תודה רבה.
אשמח לקבל מקורות
תשובה:
שלום וברכה,
אסור לעובד במשרד להוציא את התכולה מהמקרר. עובד שהוא אחראי על המקרר או מנהל המשרד יכולים לרוקן את המקרר ובלבד שיודיעו תחילה עם הודעה מוקדמת. וגם להם אין אפשרות לרוקן את המקרר אם לא הודיעו מראש על כך.
העובד שרוקן את המקרר ללא הודעה מראש דינו כמזיק בגרמי ולדעת הריט"א דינו כמזיק בידיים וחייב לשלם.
לך היה אסור להגיש את הפירות שהוצאו מהמקרר, כיון שהפירות אינם הפקר, והרי הם של בעליהם.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ע סימן שיט גבי הכניס פירות לחצר של חברו ללא רשותו, התיר השו"ע להוציאם ללא הודעה, וכתב הרמ"א שיש להודיעו תתחילה ונחלקו הפוסקים האם יש מחלוקת בין השו"ע לרמ"א. אולם במקרה כזה שכל העובדים הניחו את האוכל ברשות והמקרר היה מיועד לכולם, לכו"ע אסור להוציא את האוכל ללא הודעה מוקדמת. והזכות להוציא הוא רק למנהל או לאחראי, ולא לעובד שעושה על דעת עצמו.
ובנתיבות סין ר ס"ק יג ביאר שהפותח חבית וגורם לה שתתקלקל נחשב לגרמי שהרי גורם הוא להיזק כיון שברי היזקא חייב, למרות שלא הזיק בידיים. ומכאן יש ללמוד שהמנתק מקרר שמסיר את השמירה של המאכלים שנמצאים במקרר דומה לפותח חבית שמסיר את השמירה של היין שבחבית, אינו נחשב למזיק בידיים אלא חיובו מדין גרמי, וחייב לשלם את כל הקלקול כיון שלא ידעו הבעלים שניתק את המקרר.
ויש להקשות על דברי הנתיבות שכתב שחיובו מדין גרמי ולא מזיק בידיים, ובשומר חייב מדין שולח יד, שהרי ברש"י שם ד"ה אבל החמיצה כתב "פשיעה היא ומזיק בידיים הוא דבשביל שחיסרה החמיצה". מבואר שחיובו הוא מדין מזיק. אלא שבאמרי מהרש"ח ביאר שודאי אין כוונת רש"י שחייב מדין מזיק בידיים, שהרי הקדים ואומר פשיעה היא ומזיק בידיים, ואם כוונת רש"י שהוא מזיק לא היה צריך להקדים שפשיעה היא. על כרחך שכוונת רש"י שכיון שהוא שומר חייב על פשיעתו ודינו כמזיק בידיים, ורק משום שהוא שומר דנים אותו כמזיק בידיים, אבל אדם שאינו שומר אינו נחשב למזיק בידיים. וכעין זה ביאר במעין החכמה שדעת רש"י כדעת הרמב"ם שפשיעה נחשב למזיק בידיים, ועל כן כתב רש"י פשיעה ומזיק בידיים, שכיון שהוא פושע נחשב למזיק בידיים. וביארנו לעיל שדברי הרמב"ם שפושע נחשב למזיק הוא רק אם קיבל שמירה, אבל מי שלא קיבל שמירה אינו נחשב למזיק בידיים, ומיושב הנתיבות שכתב שנחשב לגרמי ולא למזיק בידיים.
נמצא בדברי רש"י והנתיבות שהסיר את השמירה של היין שבחבית או ניתק מקרר נחשב לגרמי ולא למזיק בידיים, ונפ"מ באופן שהיה בשוגג לפמש"כ הש"ך (שפו סק"א) שגרמי לא קנסו בשוגג, ואם היה בשוגג פטור.
אמנם בריטב"א שם כתב להדיא שחייב מדין מזיק בידיים. מבואר שדעת הריטב"א להדיא דלא כנתיבות, ולא כביאור בדברי רש"י שחייב רק מדין פשיעה ולא מדין מזיק בידיים.
