שאלה:
שלום רב לכבוד תורתכם באתר דין,
יש אדם מבוגר ורחב לב, ציוני בכל רמח אבריו, אני מדי פעם מתקשר איתו ולעיתים נוהג לבקר לשלומו. מארח לו חברה בידידות וכנזקק גם מסייע לו בעניינים טכניים ומול שירותי לקוחות למיניהם.
לצערי הוא לא ירא שמיים, וגם מפאת גילו אני נמנע מלהיכנס לשיחות על נושאים שעשויים להיות מתוחים כמו אמונה, מצוות, השקפה וכמובן פוליטיקה.
היום הייתי אצלו בביקור, כתמיד הוא מאוד התעקש לכבד אותי במשהו לאכול, ביקשתי להסתפק רק בכוס מים, למרות זאת הוא התעקש שגם אוכל משהו וכשהוא הציג קופסת עוגיות קנויה מאוד התנחמתי שלא אצער אותו, אז יצאתי ידי חובה על עוגיית "לוטוס" אחת.
לגוף הבעיה, ברוח יציאת ידי החובה הזו ברחה ממני האפשרות שעבר על זה פסח :(
וגם בהתחשבנות שזה אולי עשוי להיות "חדש" – עדיין אינני מתפייס כי הקופסה ששומשה לכך הכילה פירורים של עוגיות קודמות.
ניסיתי לגשש בדיבורים עקיפים "איך היה לכם הפסח?…", "איך הסתדרתם עם ההכנות אליו..?" וכו'..
לסיכום, איך שלא אנסה לחשבן את זה במעודד ובלי לראות בחומרא, זה עדיין נראה שהעוגיה הזו היא חמץ שעבר עליו פסח ללא מכירה, או לכל הפחות הפירורים שתחתיה.
כיצד אפשר לשמח את הש"י לאחר מעידה זו, ופרט איך אני מתפייס עם עצמי מתחושת האכזבה?
תודה לכם מראש על הערוץ שאלות הזה,
ועל הלכה מוקפדת.
תשובה:
שלום וברכה
אינני יודע מנין ההנחה שזה חמץ שער עליו הפסח, חלף זמן רב מהחג, ויש סבירות גבוהה שקנה זאת לאחר החג, בכל מקרה תמיד יש להזהר לא לאכול משהו שכשרותו מוטלת בספק, אם זו לא אריזה מקורית, מי אמר שהעוגיה הזו בכשרות מוקפדת?
מותר לסרב בעדינות אבל בהחלטיות וזה בסדר גמור. לא מתחשק לי עכשיו, מתוק לי מידי, אני לא רעב וכו'.
אתה משמח את ה' כל יום בכל מעשיך, קורה שמועדים, ואם קמים ומתעוררים אז זה בסדר גמור.
ברכה והצלחה
