שאלה:
אנחנו אשכנזים (אם יש נפקא מינא), ברוך השם עומדים ערב אירוסי הבת, אשתי רוצה מאוד לחדש איזה בגד במסיבת האירוסין שתחול בימים הקרובים, אני יודע שזה חשוב להרגשה שלה הנפשית.
מותר או בעייתי?
תשובה:
בשעת צורך גדול ניתן לסמוך על המקילים לברך שהחיינו על בגדים בספירת העומר, ואם תוכל לחדש בשבת ולברך אז, עוד יותר טוב.
שירבו שמחות ותדעו רק נחת מהם ומכולם.
מקורות:
שו"ת לבושי מרדכי מהדורה רביעאי סימן קנג: מ"ש שהעולם נוהגין שלא ללבוש בגד חדש בימי הספירה, ולא נמצא בשום פוסק ראשונים ואחרונים. וכבר הייתי נושא ונותן בזה עם ת"ח, וידעתי כי בגליל העליון מחמירין בזה, אך בגלילות אלו יש מחמירין ויש מקילין מהאי טעמא. אבל מ"ש כת"ה משום ברכת שהחיינו, לא אדע מקורו איה, דהא ברוב זמנים כבר בשלו הגודגדניות, מה שקורין קירשע"ן אי ווייכסע"ל, ומברכין שהחיינו אם כי דאפשר להמתין עד ימי הגבלה, ולפי המנהגים [המבוארים באו"ח] בסי' תקצ"ג. ודברי מרן חתם סופר [או"ח סי' קמ"ב] ידועים מה שדן לענין נישואין. ועוד הא במג"א סי' תקנ"א [ס"ק מ"ב] כתב שאין הטעם מפני אבילות, דלא מצינו שיהי' אסור לברך שהחיינו. וביד אפרים [שם] מביא בשם גדול אחד הלכה פסוקה דמברך שהחיינו, ומביא ראי' מסי' רכ"ג ס"ב. ובספר חיי אדם [כלל קנ"ד סעי' י"ז] הראו לי כי להוציא רבים ידי חובתן אינו מברך. מ"מ החילוק מבואר לפי טעמו של מג"א, דאין מברכים בין המצרים משום דהוה זמן של פורענות האיך יתן הודאה לזמן הזה, וזה דוקא התם אשר בזמן הזה בעוה"ר החורבן לפנינו, כמ"ש בגמ' [ירושלמי יומא פ"א ה"א] דמי שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו, אבל בימי ספירה לא שייך הנ"ל, כי בעהי"ת נשמרים ממ"ש במס' יבמות דף ס"ב [ע"ב], ואותן הימים אינן לפנינו בס"ד. והנני לסיים בכל חותמי ברכות, אוה"נ דוש"ת, הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו
שו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן מא: א) ע"ד אם מותר לברך שהחיינו בימי הספירה או ללבוש בגד חדש. הנה אין לזה מקור בשו"ע ונו"כ, ומעיקרא דדינא מותר. אולם זה תלוי במנהג מקומות, וכבר כתב מזה ידידי הבלתי נשכח הגה"צ הר"י וועלץ זצ"ל בשו"ת דברי ישראל ח"ב בליקו"ת סימן כ"ז, וציין ממה שראה בספר יוסף אומץ, ועיקרי הד"ט חאו"ח סי' כ"א וארחות חיים החדש סי' תצ"ג סק"ב ושו"ת פני מבין חאו"ח סי' קל"ג יעו"ש, ולפלא שלא ציין גם לדברי שו"ת לבושי מרדכי (תרצ"ז) סימן קנ"ג שכותב ג"כ שלא נמצא מזה בשום פוסק רו"א, אך כותב שיודע "כי בגליל העליון (באונגרין) מחמירין בזה, אך בגלילות אלו יש מחמירין ויש מקילין" ומעיקרא דדינא אין לאסור יעו"ש, ולשו"ת קרן לדוד (סאטמאר) סימן קי"ט שמסכים להעיקרי הד"ט דלא מצינו לאסור ברכת שהחיינו בימי הספירה וכו', ומה"ט ס"ל שם שאין בית מיחוש למסור ס"ת לביהכ"נ בתופים ומחולות לא רק בל"ג בעומר אלא אפילו בשאר ימי הספירה עיין שם. וכן לשו"ת אפרקסתא דעניא סימן קע"ו, ונו"נ שם גם דדברי התוספות חיים על החיי אדם ס"ק י"ב כדיעו"ש. וכתב מזה גם בספר גנזי יוסף (שווארטץ) סימן ס"ט ובהשמטות ותיקונים אות י' כדיעו"ש. כן ראיתי אריכות דברים שכותב בזה בספר שו"ת תורת יקותיאל סימן מ"ח ע"ש.
