שאלה:
שלום,
האם מותר לטלטל דברים (מחדר לחדר ומקומה לקומה) בתוך מלון בבעלות יהודית, והאם יש בזה איזה הבדל אם בעל המלון שומר מצוות או לא?
תודה רבה!
תשובה:
חובה לעשות עירובי חצרות, יש לשאול אולי בעל המלון עשה, במידה והוא שומר מצוות. המלון מושכר לאורחים, כדי ליצור עירוב חצרות במידה ויש שם גם גוי וסביר שיש, יש לשכור את כל הרשות מבעל המלון.
מקורות:
ראה ס' ארחות שבת פרק כח בהערה קמט, שאף על פי שהם סועדים בחדר אוכל אחד ומשותפים בפת הם נחשבים כדיורים חלוקים כיון שעיקר דעתם על חדרם, והאכילה בחדר האוכל אינה אלא עראי, שהרי אינם סועדים יחד וכלל אינם מכירים אלו את אלו. כמו כן, אם יש ביניהם גוי הוא גורם איסור לכולם כיון שלא שייך שיתוף איתו.
ונביא את עיקרי הטענות שכתב שם באורחות שבת. הנה לכאורה אותם האורחים הנמצאים בבית מלון, לכאורה אם כולם אוכלים בחדר אוכל אחד אין הם אוסרים זה על זה, שהרי קיימא לן בסי שע סעיף ה דמקום פיתא עיקר, ונמצא שכולם דרים בבית אחד, ואם כן אף אם יש ביניהם נכרי אין הוא אוסר. אמנם יש לדון שבבית מלון עיקר דירתו של האדם היא בחדרו הפרטי וחדר האוכל משמש לו רק כמקום עראי לצורך אכילתו ואין הוא שוהה שם כלל קודם האכילה ואחריה ועוד שבגמ בעיקרובין דף עג עמוד א מבואר שאם ניחא לאדם טפי לאכול במקום הלינה אמרינן דמקום הלינה הוא עיקר דירתו. והנה בבית המלון הרי שמצוי הוא שיש אורחים שהיו כן מעדייפים יותר לאכול בחדרם הפרטי ולא בין אנשים זרים. ולפי הסברות האלו אוסרי אורחי המלון זה על זה גם אם כולם אוכלים בחדר אוכל אחד.
חשש נוסף שיש בזה, הוא שמצוי מאוד שישנם בבתי המלון חדרי אוכל נפרדים ולעיתים אחד מהם מיוחד לאורחים מסויימים כגון בשמחה משפחתית וכיוצא בזה, ובכהאי גוונא אף אם נדון שעיקר הדירה הוא במקום האכילה, עדיין יש כאן חילוקי דיורים שהרי הם אוכלים במקומות חלוקים. ואמנם אם המציאות שהפת של כל אורחי המלון נמצאת בזמן בית השמשות במקום אחד, יש מקום לדון שיכולים לסמוך על פת זו משום עירוב כמבואר בסי שסו סעיף יא. אמנם יתכן שיש לחוש בנידון זה שיש בכך בעיה של מקפיד על עירובו, אלא אם כן יש פת בריוח באופן שיש פת שאין מקפידין עליה בשיעור הנצרך לעירוב. אמנם יעויין בחזון איש בסי צ ס"ק ט שכתב שבדין זה של שותפות בפת לא חיישינן למקפיד על עירובו.
ובמקרה כזה אם יש בין אורחי המלון נכרי הרי הוא אוסר, ומשום שמדין עירוב אנו באים להתיר על ידי העירוב בפת, ואין עירוב עם הנכרי. ועוד יש לחשוש שמצוי שישנם במלון אורחים שאוכלים מפת מיוחדת להם ואינם מעורבים עם שאר האורחים בפת.
ועוד חילוקי דינים שיש בזה, כי הנה איתא בשולחן ערוך סי שע סעיף ח: "המתארח בחצר, אפילו נתארח בבית בפני עצמו, אם לא נתארח דרך קבע אלא לשלשים יום או פחות, אינו אוסר על בני החצר והוא והם מותרים, בין בביתו בין בביתם. הגה: ואפילו אם האורחים רבים ובעל הבית אחד. ודווקא בדאיכא בעל הבית אחד קבוע דאז האורחים בטלים לגביה, אבל אורחים ביחד, אוסרים זה על זה מיד. (תה"ד סי' ע"ו מגמ' סוף דף ע') ועיין לקמן ס"ס שצ"א (ועכו"ם המתארח ע"ל סי' שפ"ד)." ומבואר בדבריו כי אורחים הנמצאים במקום פחות מל' יום אוסרים זה על זה אם יש ישראל הדבר במקום יותר מל' יום דכולם טפלים אליו, אך אם יש שני ישראלים הדרים במקום יותר מל' יום הרי הם אוסרים זה על זה ואין היתר לטלטל שם בלי עירוב וכשאין ישראל הדר יותר מל' יום הרי הם אוסרים זה על זה אף אם יש נכרי הדר יותר מל' יום.
ובאופן שאין עירוב במלון יש לדון אם מותר לטלטל מחדרי המלון אל המסדרונות וחדרי הכניסה שאם אין דין חדרי המלון כבית אסור לטלטל מהם אל המסדרונות שדינם כחצר או מבוי שאינם מעורבים. אף אם דין החדר כחצר מותר לטלטל ממנו למסדרונות דהא מותר לטלטל כלים ששבתו בחצר מחצר לחצר ולפ האחרונים שהובאו שם נראה לכאורה שדין החדרים כבית ולא כחצד ולפי החזון איש דין החדרים הם כחצר.
