שאלה:
אשה שאין לה צורך בבגדים כ"כ ולא שמחה בהם, ויש לה שמחה בתכשיטים יקרים, האם כל חג יש ענין לקנות תכשיט [כמה מקום יש בידיים…] ואם לא מה נחשב כמתנה לחג שיוצאים בה ידי חובה. מוצר חשמלי שהיא מאד רוצה נקרא מתנה לחג?
תשובה:
ראשית, כמה מקום יש בידים אינו טענה, הראיה שהיא שמחה… כלומר היא נהנית בהתחדשות ובגיוון, ותכשיט לא חייב להיות יקר, יש היום גולדפילד ותכשיטי כסף יפים שנשים נהנות בהן. כמו ידוע מבעל הקהילות יעקב שגם מוצר מועיל לבית, כלי חשמלי וכדומה יוצאים בו ידי מצוה זו.
כלי חשמלי יוצאים גם אם ביו"ט עצמו אסור לשימוש?
[הכוונה "כמה מקום יש בידיים" כמובן גם מצד האשה שלא צריכה כ"כ הרבה, כלומר אף פעם לא אכפת לה לקבל, אבל גם היא מרגישה בזבוז מסויים והיתה מעדיפה למשל מוצר שימושי]
[באופן כללי זה קצת תמוה – שהרי התורה אמרה קדש עצמך, ויש כלל אצלינו להתחנך להסתפק במועט וכד' ובן תורה שילך עם מלבושי פאר ומותג זה וודאי דבר מכוער. ואילו נשות אברכים חושקות בתכשיטים ששווים אלפי שקלים תמורת משהו שאין לו שום הבנה שכלית [ואף אחד לא מצליח להבחין כמעט בין יהלום אמיתי לזיוף] האם כך ראוי לאשה שרוצה לעלות במעלות יראת שמים? כמובן שאני לא אומר שהגברים צריכים לחנך את האשה….אבל השאלה מצד הנשים האם שייך לומר שבכך מצוותן, וזה הצורה שבה התורה ציוותה אותם לשמוח בחג?
1. כן.
2. אם היא מעדיפה אז אין שאלה.
3. הרי כתבתי שיש תכשיטים זולים…
השאר תגובה