שאלה:
שלום כבוד הרב. באתי לאחת העובדות ואמרתי לה בינינו, אני סולחת לך והזכרתי למה. היא פגעה בי כשהתקשרתי אליה לפני כמה חודשים ודיברה ממש לא יפה+ ניתקה לי בפרצוף. כשהזכרתי למה, ענתה לי "לא סתם הילדה שלי חרשת" והיא לא היתה בהריון בכלל.. נשברתי ובכיתי בבית. ועד היום אנחנו לא מדברות. לומר לה אני סולחת לך דוב או סליחה… אני חוששת שזה יחרים את המצב. כי מלומר לה, אני סולחת לך על חודשים שעברו כבר.. זה היום מוחרם.
האם לשתוק ולסלוח בלב למרות שלא קל, האם אני האשמה כאן? האם היא? כי עד היום היא מתייחסת לכולן ואני עפר בשבילה? מה שחשוב לי מי אשמה כאן כי יש לי רוחניות.
תשובה:
שלום וברכה
אני חושב שלדון מי אשם ומי לא ומה קרה למה ומי צריך לפייס, זה לא הדבר הנכון. כאשר מישהו פגוע ממני או כועס עלי אני מנסה לפייס בין אם אני צודק בין אם לאו, זה לא משנה. צריך למצוא את הדרך לקחת אותה לשיחה, לומר לה כמה את עצובה שיש ביניכם כזה סוג של קצר לא נעים, וכמה חברתה חשובה לך, ואת מבקשת סליחה על הכל, ורוצה לפתוח איתה דף חדש. תקני לה אולי משהו טוב וכדומה. אבל הכי חשוב לא להכנס לשום דיון של מי אשם, קחי על עצמך את האחריות ותפייסי אותה במילים חמות וקרובות.
בשורות טובות.
