שאלה:
אם יש לאדם בעיית ריח רע משמעותית וקשה מהפה-
1. אז כל עוד הוא לא מסלק זאת, לא יוצא ידי חובת כל דבר שבקדושה כולל אפילו נטילת ידיים שחרית, ובכל ברכות ותפילות במשך היום כולל קריאת שמע ושמונה עשרה?
2. חובה להסיר את הריח הרע לעניין דברים שבקדושה או שה לא מעכב אפילו לכתחילה?
3. יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בשאלות אלו?
תשובה:
אין כל חובה להסיר את הריח הרע לצורך אמירת דבר שבקדושה, אבל כדי להרגיש טוב ונעים כדאי להתייעץ מקצועית כיצד ניתן לטפל, לפעמים זו בעיית חניכיים לפעמים בעיה אחרת, יש גם תכשירים מועילים להרגשה נעימה יותר.
בהצלחה
לוודא שהבנתי נכון:
1. לפי זה, למרות שמדובר על ריח רע קשה מהפה בברור, כוונתכם שברמת ההגדרה ההלכתית המוחלטת- אין בעיה עם אמירת ויציאה ידי חובת כל דבר שבקדושה כולל הדברים מדאורייתא שדינם חמור יותר כמו קריאת שמע ושמונה עשרה, קידוש והבדלה על היין וכן הלאה, אפילו לכתחילה ממש.
2. מה שמתירים בתעניות הקלות לצחצח שיניים למי שקשה לו עם הריח הרע זה קשור לקולא בהלכות תענית ולא לנושא ההלכתי של לצאת ידי חובת אמירת דברים שבקדושה בכלל אפילו לכתחילה ממש.
3. אין בשאלות אלו הבדל בין אשכנזים לספרדים כלל ועיקר.
הבנתי נכון?
הבנת מצויין
לוודא שהבנתי נכון:
כל ההתכתבות מהשאלה הראשית כאן והתשובה הראשית כולל התגובות בהמשך עד כאן – זו ההלכה הרגילה לכולם ואין כאן איזו הקלה כלשהי למי שמאובחן כסובל מטורדנות כפייתית/עצבנות הלכתית/או. סי. די/OCD.
הבנתי נכון?
נכון מאוד.
גם כתוב ברור בכל השאלות והתגובות כאן וגם נכון?
נכון
השאר תגובה