הדלקת נר חנוכה לפני ערבית או חצי שעה אחרי צאת הכוכבים

לענ"ד ההוראה הנ"ל (שכאשר אדם לא רוצה עכשיו להתפלל ערבית לא נוהג לגביו דין תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם) נכונה לבני אשכנז, וכפי שמוכח בביאו"ה תרע"ב ס"א. אבל לבני ספרד אין הדבר כן. וכך הובא במאמר שעוסק בנושא זה שכותרת המאמר:

יישוב מעשה רבים מבני ספרד, שאף שבכל יום אינם מקפידים להתפלל תפילת ערבית מיד בצא"כ, בימי חנוכה מתפללים ערבית בשקיעה, כדי להקדים תפילת ערבית להדלקת נר חנוכה.

ותוכן במאמר הוא:
הגמ' בברכות (כח.) מביאה את דברי ר' יוחנן שמכריע להקדים תפילת מנחה למוסף, מדין תדיר. וכתבו התוס' (שם) ד"ה הלכה בשם ר"י וז"ל 'דהא דקאמר שיתפלל תפלת המנחה קודם, היינו כשיש לו לעשות צרכיו שלא יוכל להתפלל תפלת המנחה בזמנה, וצריך להתפלל שניהם מיד כגון שהיה לו לילך לסעודה גדולה כמו לנשואין ומתיירא שמא ימשוך בסעודתו או שישתכר, אבל אם היה לו שהות להתפלל אחר תפלת מוסף תפלת המנחה בזמנה, אין לו להקדים תפלת המנחה אלא יתפלל כסדר, מוסף ואח"כ מנחה'. היינו שכל מה שאומרים 'תדיר ואינו תדיר – תדיר קודם' הוא באופן שיש לו הכרח לקיים את ה'תדיר' עתה, אבל אם אין לו הכרח, יכול להקדים את שאינו תדיר. עפ"י דברי ר"י הללו כתב הביאו"ה (תרע"ב ס"א) (על דברי הש"ע 'לא מאחרים ולא מקדימים') 'ולפ"ז צריך להדליק תיכף אחר צאה"כ, וא"כ צ"ע מי שנוהג תמיד להתפלל מעריב בזמנו דהיינו אחר צה"כ איך יעשה…' משמע מדברי הביאו"ה, שמי שדרכו להתפלל ערבית מאוחר, ידליק נרות חנוכה בצא"כ, ואין כלל חשש שמקדים הדלקת נרות חנוכה לתפילת ערבית אף שאינו תדיר.

אמנם, התוס' (בריש אותו דיבור) אינם מסכימים עם חילוקו של ר"י בכתבם 'מכאן יש ליזהר ביוה"כ להתפלל תפלת שחרית קודם שש שעות ומחצה דהיינו קודם שיגיע שעת המנחה דאל"כ היו צריכין להתפלל תפלת המנחה קודם' היינו שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם הוא גם באופן שאין לו הכרח לקיים את התדיר עתה. וכן פסק הב"ח וז"ל 'לענין הלכה ודאי צריך כל מורה להזהיר שימהרו בתפלת שחרית ולא יאריכו בניגונים כדי להתחיל מוסף מקמי שיגיע ו' שעות ומחצה לאפוקי נפשייהו מפלוגתא דרבוותא, אבל אם כבר הגיע ו' שעות ומחצה סומכין על דעת יש אומרים כיון שאין צריך ביום הכפורים להתפלל תפלת מנחה מקדים של מוסף…' וכ"פ כה"ח (סימן רפ"ו) את דברי הב"ח הללו.

וז"ל המאמר מדרכי סימן רפ"ו סק"ה 'נ"ל ברור דמרן ז"ל בש"ע (סימן רפ"ו סעיף ד') הביא לנו שלשה דיעות ושלש מחלוקות בדבר, דלדיעה קמייתא אין חילוק (כדעת תוס'), והלכך ליכא למימר שדעת מרן ז"ל כאותם חילוקים שכתב בשם י"א (כדעת ר"י שהיא הדעה שניה בש"ע) ויש מי שהורה (דעת הרמב"ם שהיא הדעה שלישית בש"ע) דהא לא הכריע, ומשמע שפוסק כסברא ראשונה שמביא בסתם שאינה מחלקת. ודברי הרב השיירי ז"ל (כנה"ג) אינם מחוורים דנראה שסובר דמרן ז"ל פוסק כיש מי שהורה ע"ש (דעה ג' בש"ע) ואינו נראה כן לפי הכלל המסור בידינו מגדולי האחרונים ובתוכם ובכללם הרב החבי"ב בעצמו (סתם ויש הלכה כסתם)' א"כ מורה לנו המאמר מרדכי שדעת הש"ע (כדעת התוס' ודלא כדעת ר"י) שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם, זה גם באופן שאינו מעוניין לקיים את התדיר עתה.

וז"ל שו"ת אור לציון ח"ד פרק מג (בהערות) '…ועל כל פנים, לפי מה שנתבאר בספר אור לציון תשובות ח"ב פרק ט"ו תשובה ו', שאפשר להתפלל ערבית לכתחילה מהשקיעה, הרי שמי שביתו קרוב לבית הכנסת ויכול להתפלל ערבית בשקיעה ולהספיק להדליק נרות חנוכה בזמן, הרי הוא מרויח להתפלל ערבית לפני הדלקת נרות חנוכה בלי שיצטרך להתפלל ערבית מבעוד יום, וגם מתפלל ערבית כדעת המקובלים בשקיעה משום ייראוך עם שמש, וגם מדליק נרות חנוכה בזמן.

העולה מהן האמור שלבני ספרד, יש להקדים תפילת ערבית להדלקת נר חנוכה, אע"פ שבאשר ימות השנה מתפלל ערבית מאוחר. (יש להעיר שכל זה באופן שמתפלל בשקיעה, ומגיע לביתו בצאה"כ בזמן להדליק נרות חנוכה, אמנם אם עקב תפילת ערבית יפסיד חלק מזמן ההדלקה וכ"ש את כולה, יש צדדים נוספים, שבהם לא דנו, ועיין בכל זה בשו"ת אור לציון ח"ד פרק מג).