אי שקט אצל אדם לא בריא בנפשו

שאלה:

סבתי בת 98-99 גרה עימנו בביתנו. יש לה דמנציה אומנם לא חמור ע"כ כך שאינה יכולה לזכור מי אנחנושמותינו אך דמנציה יש לה. אציין שכל יום לפני ואחרי תפילת שחרית אומר אני את תיקוניחלקי הזוהר המודפסים בסידור (של עדות המזרח) וכן גם קורא את פרקי התהילים הנוגעים לאותו יום בחודש, אחר התפילה.בערב שבת ובשבת אומר אני את כל מה שהזכרתי לעיל ובנוסף גם אומר את חלקי הזוהר בסידור הנוגעים לערב שבת לפני הסעודהליום שבת לפני הסעודהוסעודה שלישית. שאלתי לגבי סבתי; באופן מוזר ביותר בשבועותחודשים האחרונים כמעט מידי שבת או מוצש, היא נעשיית מאד מרוממת מתנהגת כמישהי בעלת מאנייה. בעלת עודף אנרגיה ובחוסר שקט ומנוחה, ושואלת שאלות רבות שבימים רגילים לא היתה שואלת כלל, דיבור מהיר. ואימי מטפלת בה יום ולילה, וכשהיא נעשית מאנית זה מקשה מאוד על אימי ומצער אותה. אולי הדבר ישמע כדבר הזוי, אך אני מרגיש שדברי הזוהר שאני כל יום בנוסף לדברי הזוהר בשבתות, יתכן מאד שהם משפיעים בצורה כלשהי על מצב הרוח של סבתי כפי שהסברתי לעיל. איני יודע מה לעשות. מצד אחד אני חש ומרגיש שהקטעי זוהר שאני גורס מהסדור עוזרים לי מאוד מבחינת ההתנהגות ותיקון המידות ובכלל נותנים לי להרגיש טוב רגוע ונינוח ביום יום.
איני יכול להוכיח שגריסת הזוהר שאני אומר גורמת לסבתי את מה שתיארתי לעיל. זהו בגדר השערה. אך ההשערה הזאת פוגעת בי כי איני רוצה להקשות על אימי והסובבים. אז אני נמצא בדילמה האם להמשיך לקרוא את הזוהר לעיל או להפסיק לאלתר. תודה.

תשובה:

אין כל סיכוי שיש קשר בין הדברים, אני חושב שהיא פשוט מזהה את השוני באוירה בבית, שבת זה משהו יותר חגיגי, כולם גם בחופש, זה מבלבל אותה וגורם לה לאי שקט.

תמשיכו לעשות מצוות יפות!