שאלה:
שלום וברכה
אנחנו דיירים במתחם משותף של מספר בניינים, אין חניות פרטיות מלבד מספר דיירים שרכשו חניה מהקבלן לפני כשני עשורים. בעיקרון, יש פחות או יותר מספר חניות מתאים למספר הדירות, אך בפועל יש חניות קטנות/חנויות שנסגרו מחניות וכדומה. בפועל, מעולם לא הייתה חסרה במתחם משום שלא לכל הדיירים יש רכב, או שלא נמצאים באותם שעות בבתים. אמנם, היו נכנסים גם זרים למתחם, אך כמעט תמיד הדבר לא גרע מחלקם של דיירי המתחם, שכן יש מקומות חניה בדרך כלל. בחודשים האחרונים, אחד מדיירי המתחם הכריז על מלחמה בזרים שחונים במתחם ופעל פעולות שונות לשם כך, כולל פניה לבית דין וכדומה. לאחר מספר חודשים, הוא תלה שלטים שאסור לאיש לחנות בשלוש שורות של חניות הסמוכות לבניין שלו, וציין את מספר הבניין. הוא חילק על דעת עצמו חניות לדיירי הבניין שלו, והוא וחלק מן השכנים אף התקינו מחסומים. הוא כלל גם את שאר דיירי המתחם באיסור לחנות סמוך לבניין שלו. כעת מתרחש מצב שבו שאר המתחם מצטמצם בחניות שנותרו, ובמקרים רבים אנו נאלצים לחנות מחוץ למתחם בעוד שחניות רבות במתחם נותרות ריקות. אם אנחנו מעזים לחנות דיירי אותו בניין מאיימים בפניה למשטרה, או שתולים לנו פתקים על הרכבים. הדבר גרם לחוסר נעימות גדול במתחם שכולו היה בעבר אהבה ואחווה שלום ורעות. מבקשים לדעת האם השכן פעל כדין.
תשובה:
שלום וברכה,
למי שייכות החניות שבמתחם, האם הם רשומות על שם החלקת קרקע, או שמדובר בחנייה ציבורית?.
אם מדובר בחניה פרטית של הבתים משותפים [שרשום בטאבו כרכוש משותף לבעלי הדירות], זכותו של הדייר לחוק את החניות ולהקצות מספר חניות לבניין שלו ולאסור כניסת זרים לחנייה.
אם מדובר בחנייה ציבורית אסור לדייר לספח חנייה ציבורית לשטח הבניין.
בהצלחה.
מקורות:
חניות שרשומת על כשטח משותף לבעלי הבתים משותפים הרי הם חניות פרטיות. ויש זכות לחלוק את השותפות וכל בניין יקבל מספר חניות שצמודות לחנייה. ולכן ניתן גם לאסור כניסת זרים כיון שהחניות הם פרטיות.
