שאלה:
שלום וברכה
בשו״ע סימן תרל סעיף י׳ הביא את דברי רבינו פרץ, בענין סוכה מיריעות של פשתן, שאין נכון לעשות כן שמא יתנתקו, בשו״ת יחו״ד כשדן לגבי סוכה מבד הביא דברים אלו ופסק לאסור שמא יתנתקו והדופן כבר לא יהיה דופן,
אמנם לא הבנתי- הרי בגמרא לגבי העושה סוכותו בין האילנות והאילנות דפנות לה , אם קשר אותם ומילא בין האוירים וכו׳ שלא תניד אותם הרוח , כשרה,
ולא חששו בגמרא- שמא יקרע הקשר- וינודו מהרוח- וממילא לא יהיו מחיצות.
אם כן כיצד זה חשש רבינו פרץ לדבר- והרי אין לגזור גזירות מדעתינו לאחר חתימת התלמוד.
והגם שלשון מרן בשו״ע הוא ׳אין נכון לעשות׳ משמע שאין זה גזירה אלא עצה טובה, מכל מקום בדברי רבינו פרץ, וכן בשו״ת יחווה דעת משמע שזה אסור, ולא עצה טובה, ומדוע?
הרי בגמרא לא חששו, וק״ו בימינו שאפשר לחבר את היריעות באזיקונים וכו׳ דבר חזק שלא מתנתק.
אודה לכם על הסבר הדבר.
תשובה:
שלום וברכה
השו"ע מתייחס לגמרא זו עצמה, ואומר כך, שכיון שהגמרא מתנה את כשרות הסוכה בכך שיקשור היטב וימלא הכל וכו' ומצוי להכשל בזה, לא כדאי להכנס לחשש זה. זו לא גזירה, ולא דין פסול, אף אחד לא יאמר שאם קשר היטב הסוכה פסולה כנגד האמור בגמרא, ואין כאן תקנה אחר חתימת התלמוד, אלא יש כאן הוראה להמנע מדבר שרבה בו המכשלה. וכן מבואר בלשון השו"ע שכתב "טוב" להמנע.
מקורות:
עי' בב"י שם שמביא הסוגי': העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה. משנה בפרק הישן (כד:): ומ"ש והוא שיקשור ענפי האילן וכו'. שם בגמרא אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה תנן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה והא קא אזיל ואתי הכי במאי עסקינן בקשין פירוש אילנות זקנים ועבים. והא איכא נופו דעביד ליה בהוצא ודפנא. ופירש רש"י הא איכא נופו. שהולך ובא ופעמים שאף הנוף מן הדופן: דעביד ליה. אורג הנוף כמין מחיצה שלא יניענו הרוח. ופריך בגמרא אי הכי מאי למימרא ומשני מהו דתימא נגזור דילמא אתי לאשתמושי באילן כלומר להניח שם כליו קמ"ל: וזה לשון הרמב"ם בפרק ד' (ה"ה) העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה אם היו חזקים או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהיה הרוח מצויה מנידה אותם תמיד ומילא בין האמירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח וקשר אותם הרי זו כשרה והרי"ף (יא:) והרא"ש (סי' ה) כתבו סתם מימרא זו דרב אחא בר יעקב וממילא משמע דכשהאילנות דפנות לה צריך שיהיו בענין שלא תהיה רוח מצויה מנידתן:
וכתב ה"ר פרץ על כן אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן וכו'. בסמ"ק:
