שאלה:
שלום כבוד הרב,
יש לי בחדר דתי אחד שמדליק את הסיגריה שלו בחדר והולך לעשן בחוץ. לא רק שאפשר לתבוע אותו על עצם הריח שנשאר לזמן רב בחדר ללא קשר לעישון, אלא שהוא מסכן פי שלוש את סביבתו מאשר עצמו (כך מוכח מהמדע).
ובעזות פנים מתחצף לי ולעוד חבר ולא מוכן להפסיק לעשות את זה. שלחתי לו תמונה של ההוכחה המדעית וגדר האיסור שהובא בספר פניני הלכה, ועוד מעיז פנים לומר ש"לפני שתטיף מוסר על אחרים, בדוק את עצמך".
מתוך כעס להתחצפותו, השבתי לו, "תלך לגהינם יש שמה אש חזקה". מאז לא השיב לי והלך לישון. אני חושב שאחרי מה שאמרתי הוא יתחיל לכבד אותנו ולא להעיז פנים כלפניו.
האם נכון עשיתי כבוד הרב ? או שמא אני חייב להתנצל ? והאם עברתי על איסור תורה ?
תשובה:
שלום וברכה ידידי
בודאי לא נכון כך לדבר… מה זה מועיל? גם השיח שגורם לו להתחצף אינו נכון… אני בטוח ומשוכנע תמיד, ששיח נכון ונעים יעיל עשרת מונים. ואני בטוח שאם בידידות הייתם אומרים לו שנכון שזכותו להדליק את הסיגריה בחדר, ונכון שזו הנהגה מקובלת, אבל זה מפריע לכם ואתם מבקשים אם לא אכפת לו לעשות את זה בחוץ, והייתם עושים את זה נכון, בתחושה של חברות, הוא היה מקפיד על כך, כיון כל אדם אוהב שמעריכים את מעשיו ומכבדים את רצונו, וכל אחד מוכן לטרוח כדי שימשיכו לאהוב אותו, זו עובדה פשוטה. אנשים טועים לחשוב שאם לא אשתמש בכוח ינצלו אותי, זו טעות! אדרבה, שימוש בדיבור נעים שיש בו גורם מקרב, גורם שיוצר שאנשים ירצו להיות איתך, הוא הכוח האמיתי באמת. נער הייתי וגם זקנתי ונתקלתי באין ספור סיפורים על יחסי שכנים לא טובים ועוד, ואני תמיד נדהם לראות, כמה בכמה משפטים אחרים לגמרי הבעיות כלל לא היו נוצרות. אם אנשים היו יודעים להשתמש נכון בכוח הדיבור, היה ניתן לסגור את כל בתי הדין…
עדיין אפשר לתקן. אם זה היה תלוי בי, הייתי מתנצל [למרות שאני צודק] ומשנה את כל השיח. בסופו של דבר אתם תקועים יחד, חבל שלא יהיה לכם נעים בחדר…
בהצלחה רבה.
תודה רבה כבוד הרב !
פשוט הכעיס אותי שאני אומר לו שבגללו אני יכול לחלות בסרטן ולא איכפת לו.
אשתדל לתקן, תודה רבה על המענה !
ברור שדיבור כזה לא יעזור…
השאר תגובה