שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
למי שיודע כמה שפות ומבוקש לעדות וידאו בשפות אלו, מה ראוי למסור לאנשים?
וביאור השאלה כך, מן סתם מה יחפוץ ללמדם שיעשה ויצליח, אבל היות ובשפות העממים ובמיוחד באלו שמבוקש יש הרבה גוים נצרים ששקנים ומועניינים לשמוע משהו מן יהדות, ואז לפי עניות לדעתי כבר לימדונו חז"ל שיש כמה דברים שאסור ללמד גוי, וברור שזה לכתחילה וכאן אם יראו זה בדיעבד ולא להם עשוי מ"מ גנאי שעכו"ם ישמע שיעור דף יומי ויחכים מזה חכמת ישראל ואז האם ייעשה בכל אופן כיון שיכול להיות תועלת גדולה ליהודים מדינות אלו ואין להתחשב בזה או ראוי לעשות משהו יותר מוסר פרשה השבוע מידות וגבי תורה שבעל פה שילמדו עם מורה צדק מקומי בבית הכנסת ושלא יהיה בפומבי?
תודה
ברכה הצלחה גדולה ושלום
תשובה:
אינני חושב שאתה צודק, השיעור מיועד ליהודים, זה לא עסק שלך אם גם גויים יצפו בו, זה אסיור שלהם ואין סיבה שאנחנו נמעט במשהו מלימוד התורה ליהודים כדי שזה לא יתגלגל גם לגויים. אפשר ללמד כל מה שנראה לנכון ולתועלת עבור יהודים שיראו את השיעור הזה.
בהצלחה רבה מאוד.
מקורות:
עי' בגמ' בסנהדרין נט ע"א. "ואמר ר' יוחנן אעובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה לנו מורשה ולא להם וליחשבה גבי שבע מצות מ"ד מורשה מיגזל קא גזיל לה מאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה דבסקילה מיתיבי היה ר"מ אומר מניין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר (ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול התם בשבע מצות דידהו"
ועי' בחתם סופר מסכת חולין דף לג עמוד א שכתב חילוק בזה: ועיין רמב"ם פ' יוד ממלכים ה' ט' וה' יוד שנראה שמחלק בין עכו"ם לבן נח שאותו קיבל עליו שלא לעע"ז וזה מותר לשבות ולקיים המצות שירצה ומזה מקבלים קרבנות ומלמדים לו תורה ומקבלים ממנו צדקה והשתא לק"מ מגוי ששבת מי איכא מידי דהרי גם גוי אם אינו עע"ז מותר לשבות. ומיושב ק' ש"ס ולחשבי' בהדי ז' מצות ונ"ל רמב"ם סמוך אש"ס נדרים ל"א ע"א עושים ואינם מצווים משמע גם אינם אסורים והלכה כסתם דנדרים דהוא בתרא טפי מסתם ש"ס דשארי מסכתות שהוא חיבור מאוחר:
ועוד עי' בשו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א – אורח חיים סימן ד שכתב בעוד אופן לחלק בדברים, ועי' היטב בדבריו וזה לשונו שם: וע"ד הדפסת הש"ס בלשון העמים. הנה בהדי' איתא בחגיגה י"ג ע"א אמר רב אמי אין מוסרין ד"ת לנכרי שנא' לא עשה כן לכל גוי והקשה תוס' ות"ל משום לפני עור כיון דנכרי העוסק בתורה ח"מ ותי' דמיירי היכא דאפשר לו ללמוד בלא"ה מנכרי אחר. וע' תוס' סוטה דף כ"א ע"ב ד"ה בן עזאי וכו'. מבואר דלפמ"ש תוס' והרא"ש ריש שבת דמ"מ גם בכה"ג אסור מדרבנן ליתא לתירוצם. וגם בהדפסת ספרי ש"ס ה"ל כתרי עברי דנהרא ממש דזולת הישראל המעתיקו אין יכולין בעצמם הנכרים לעשות כן ואיכא גם לפני עור דאו'. אמנם הגאון בס' טורי אבן תי' קושית תוס' הנ"ל יפה כיון דילפינן לה מתורה צוה לנו מורשה וגוי העוסק בתורה מיגזל גזלה. ומה"ט לא חשבה בהדי' ז' מצות דבכלל גזל היא. והרי בממונא אי יהיב ליה מדעתו ליכא ביה משום גזל וה"נ ישראל שמוסר לו ד"ת ומלמדה ברצונו תו ליכא משום גזל כיון שאין מחסרו דבר רשות א' מהשותפין כל ישראל סגי יעו"ש ודפח"ח. ועיין תשו' יד אליה סי' מ"ח בסוף הקשה כקושי' טורי אבן מתשובת ר"ג לנכרי במרחץ וכו' ותוס' שם [ועי' אהבת עולם למהר"ש אלגאזי דף כ"ז ע"ג תי' קושי' תוס' חגיגה הנ"ל כתי' הט"א ודחאו. אבל יפה תרצו הט"א ועי' תשו' חתם סופר סי' י"ט ובחידושיו שם כתב מעצמו חילוק הש"ך והמג"א הנ"ל ותירץ על תוס' בשבת דף ג' ע"א הקושיא מע"ז דף ז' בזה כמ"ש לתרץ קושיא זו דטורי אבן הנ"ל. ועי' תשו' בית אפרים חא"ח סס"י ל"ו] ולפי"ז כבר יצאנו מידי איסור לפני עור בהדפסת ספרי הש"ס לפני האומות מכל וכל. אבל למ"ד מאורסה דינו כנערה מאורסה דבסקילה העלה הגאון הט"א שם דגם ברשות לא מהני והדק"ל האיך לפני עור וכו' דאו' ולכ"ע נמי קשיא הרי איכא איסורא מדר' אמי בחגיגה י"ג מלא עשה כן לכל גוי וכו' גם זולת אי' לפני עור וכו' ומאז מרגלא בפומי כי אותן המורים חדשים הדורשים בלשון אשכנז המה התחילו בקלקלה להדפיס הדרשה ומאמרי חז"ל בתוכם. ועתה מי ימחה בידם. ואל מי ישמעו. ומי יפר מחשבותם. ועי' בס' סדר משנה פ"ב מיסהת"ו בארוכה. ד' צבאות יגן עלינו יעזרינו על דבר כבוד שמו ותוה"ק. יטה לבב עמו ישראל אליו לעבדו שכם א' בב"א.
