שאלה:
בקרב משפחתי והוריי ישנה התנגדות גורפת לחבישת פאה, אני ואשתי החלטנו לאחר התייעצות עם ת" ח להכניס פאה הביתה שתשמש בעיקר לשבתות וכו', ברצוני לשאול עד כמה יש להתחשב בדעת המשפחה כאשר הדבר נוגע לשמחות משפחתיות.
תשובה:
שלום וברכה
אינני יכול לייעץ לך בענין זה כיון שאינני יודע את מערכת השיקולים שלכם, אבל ברור שיש להתחשב מאוד בצער ההורים או בבושתם מפני הסביבה שאינה נוהגת כך. צריך להיות שעת הדחק וסיבה ממשית מאוד כדי שלא להתחשב בבושה שלהם ככל שמדובר בשמחה משפחתית מורחבת. תתייעצו עם אותו ת"ח גם בענין זה.
אולי כדאי לטפל בבעיה מהשורש. ולשבת ולהסביר להורים בניחותא (למשפחה בוודאי אין שום צורך לתת דין וחשבון) שיש הרבה מגדולי ישראל שהתירו, גם אשכנזים וגם ספרדים, ומשכך אין מה "להצטער" על כך שאחת מבנות המשפחה החליטה ללכת לפיהם, ואינה עושה בזה עוון כלשהו.
יש כיום ספרים רבים שיצאו בנושא הזה, כמו לקט שכחת הפאה, ותשקט הארץ, כדת וכדין, כפתור ופרח, אפשר לקנות ולתת להם לקרוא וזה ישנה את דעתם או לפחות יפקח את עיניהם להבין שיש עוד פוסקים ועוד דעות ואי אפשר לבטלם במחי יד (כמו כן יש את הספר חן וכבוד שהוא זמין באינטרנט, אם יש גישה לשם ואפשר להראות להם, או לשלוח להם כקובץ).
אפשר גם לקחת שו"תים ולתת להם לקרוא, לדוגמא שו"ת שמש ומגן חלק ב' של מרן הגאון רבי שלום משאש, שמאריך ומרחיב בהיתר הפאה, או שו"ת אור לציון חלק א', להגאון רבי בן ציון אבא שאול, או שו"ת ישכיל עבדי חלק ז' להגאון רבי עובדיה הדאיה. הספרים האלה נמצאים בכל בית כנסת ובית מדרש, אפשר לתת להורים לקרוא ולהפנים שגדולים מכל החוגים התירו בשופי. וכך לכל הפחות לרכך את התנגדותם הנחרצת שנובעת בעיקר מבורות, או שנצמדים לרב מסויים ולא מבינים שיש עוד רבנים חוץ ממנו וזכותם של אחרים לנהוג לפיהם.
גם במשפחה של אשתי היתה התנגדות לפאה כנ"ל (ואצל חלקן היה מצב אבסורדי של חצאית מיני מעל הברך ומטפחת), ולאט לאט כל בנות המשפחה החליפו ממטפחת לפאה, עד שכיום כולן הולכות עם פאה, והאמא למרות שעדיין אינה חובשת פאה ריככה את התנגדותה והבינה שיש על מי לסמוך.
השאר תגובה