בורר בלבן (יוגורט) ילקוט יוסף

שאלה:

שלום כבוד הרב,

כתוב בילקוט יוסף

צנצנת של לֶבֶּן או אשל שבחלקה העליון יש מעט מים, ורוצה לשפוך את המים, יש אומרים שאסור לשפוך את המים מהלבן בשבת, אפילו לצורך לאלתר. שהדבר שמוציא מידו הוא הדבר הנברר, ונמצא שבורר פסולת מתוך אוכל. ויש חולקים וסוברים דמה שנשאר אצלו הוא הדבר הנברר, וכיון שהלֶבֶּן נשאר בידו, נחשב כבורר אוכל מתוך פסולת שמותר לצורך לאלתר. ולדינא, אם הלבן קשה וקפוא, מותר לשפוך בשבת את המים הצפים מעליו, אחר שהמים נחשבים כמופרדים מהלבן. דאין זה נחשב כתערובת, אלא כל דבר עומד בפני עצמו [והאי לחודא קאי והאי לחודא קאי]. ואם הלבן הוא דליל והמים מעורבים בו, יזהר שלא ישפוך מהמים לבדן, אלא עם מעט מהלבן. ומותר לסנן את הלבן שיש בו מעט מים על ידי הנחתו בתוך כיס כדי שיזובו מימיו ויתנגב מעט ויהי סמיך יותר, מכיון שהוא ראוי לאכילה גם עם מימיו, כעין יינומלין שמותר לסננם אף על פי שיש דבש ופלפלין עם היין. [ילקו”י שם עמ’ שיג, ותפה].

הדין הזה לא מספיק ברור לי, לכן אשמח שכבוד הרב יסביר לי :

1) במקרה שהלבן קשה, מה שהרב אמר שמותר [מפני שכל אחד עומד בפני עצו ואין זה תערובת] הוא התככן דווקא לאלתר ? או שהוונה שאין בזה כלל בורר ?

2) מה שהרב אומר לגבי כשהלבן דליל, [שיוציא מעת מהלהן ביחד אם המים], אני מניח שהרב התכוון שאין בכך כלל דין בורר, (אפילו אם אני עושה זאת כדי להניחו לאחר זמן שרי), נכון ?

3) ואם במקום להוציא מעט לבן ביחד אם המים, אני משאיר מעט מים על הלבן, זה יהי מותר (כלומר שאין בזה כלל דין בורר) ?

תודה רבה כבוד הרב !

תשובה:

1. כוונתו שאין בכלל בורר [אבל צריך שיהיה ממש ממש נוקשה].

2. נכון, אבל צריך להיות ניכר גם מהלבן שיוצא.

3. קשה לצמצם בזה, הרי אין כל כך הרבה מים עד שגם תוציא וגם ישאר משהו משמעותי שנוכל לומר שלא נעשתה ברירה.