שאלה:
אני ספרדי ונוהג לברך על המצה בשאר ימות השנה מזונות, השאלה אם בערב פסח שחל להיות בשבת כמו השנה אני רוצה שלא יהיה בבית חמץ כלל שלא יתפזר, האם יכול לברך על המצה בליל שבת המוציא, וכן על מצה מבושלת בסעודה שניה ושלישית, האם דומה לימות הפסח שמברכים על המצה המוציא כי זה הלחם, או שמא דהיות והסעודה ראשונה ושניה עוד מותר לאכול חמץ, עדיין ברכת המצה מזונות אף שאין לי בבית חמץ
תשובה:
מברכים המוציא.
מקורות:
ילקוט יוסף מועדים דיני ערב פסח שחל בשבת
יא. כדי שלא יצטרך להשאיר חמץ בביתו בשבת, ויבוא לידי חשש מכשול, ישנה עצה טובה לנהוג לבער החמץ מכל וכל בערב שבת, ולהצניע הכלים כבכל ער"פ, ויקיים מצות סעודות שבת במצות מטוגנות או מבושלות, כשהן שלמות, וכשעושה כן יש לו לבטל החמץ בשעת ביעורו בערב שבת, ומברך על זה המוציא וברכת המזון.
וכ"כ בקונ' ילקוט יוסף היו"ל בשנת תשפ"א, ועיי"ש שהאריך בביאור הדין. וז"ל, וגם לענין מצה מבושלת בער"פ שחל בשבת, נקטינן להלכה שכל שיש בה כזית שלם, ברכתה המוציא וברהמ"ז, אע"פ שלא אכל רק כזית. הואיל ויש עליה תורת לחם. וראה בזה בשו"ת יחו"ד ח"ג ס"ס כו שהברכה על מצה מבושלת או מטוגנת בער"פ שחל בשבת, המוציא לחם מן הארץ, וברהמ"ז. ]ודעת המשנ"ב סי' קסח ס"ק נו ובשעה"צ אות נב לגבי טיגון שאפי' טיגן חתיכה פחות מכזית, אפשר שמברך המוציא. וכ"כ החזו"א )סי' כו סק"ט(. אמנם להלכה גם בטיגון בעינן שיטגן דוקא חתיכות גדולות שיש בהם כזית, וכמ"ש בילקו"י סי' קסח סעיף ד, עכ"ל.
