שאלה:
רציתי לדעת . שאומרים בין עינכם הכוונה שכל המקום של הפרשיות יהיה בין העינים ?? וכי לא מצינו תפילין קצת גדולות שחלק מהם מעל העינים קצת ? ואם כדברי למה צריך שיהיה באמצע הרי תמיד חלק יהיה בין העינים
תשובה:
כיון שגם התורה לא מדבר על תפילין קטנות מידי [בפרט שיש שיעור לבתי התפילין, בהכרח לזה הכוונה, שמרכז התפילין יהיה בין העיניים, ולכתחילה לזה כוונת התורה. ואכן, ידועה בזה דעתו המחודשת של הדברי חיים מצאנז, שסבר שמה שאמרו מקום יש לשני תפילין בראש שהכוונה זה לצד זה, ולדבריו אכן כלל אין הקפדה כה מדוייקת, ועל כן דחה את מנהג העולם להביט במראה כדי לכוון את התפילין, מה שלדבריו הוא מנהג הנשים, אמנם הדעה הרווחת היא שהכוונה זה לפני זה ושניהם במרכז הראש.
אבל אני מבין שגם לא לפי הדברי חיים אין צורך שיהיה ממש באמצע כי הרי תמיד חלק מהפרשיות לא יהיו בין העינים ומי קבע שדוקא הפרשיות האמצעיות צריכות להיות בין העינים? אולי מספיק גם פרשיה שבצד או שתים?
אינני יודע, מנהג העולם להשתדל בזה, כמובן לא חייב סרגל…
נלע"ד שאין שום טעם להסתובב באמצע התפילה כגון בפסוד"ז ולרמוז לחבירו שיגיד לו האם התפילין נמצאים במקום הראוי.
1. הוא מפריע לעצמו להתפלל,
2. מפריע לחבירו להתפלל
אלא יסדר את התפילין על מקומן הראוי בהידוק נכון מיד עם הנחתן,
ולא יחשוב כל כמה דקות אם אולי הוזזו, אלא יתפלל לשם בכל ליבו .
כי עצת היצר הוא להתעסק עם הזזתן וכיוונן באמצע התפילה,
כי כך היצר מרויח שלא מכוונים בתפילה עם תירוץ שכביכול מוצדק.
אולי באמת צריך להשתדל שכל המקום של הפרשיות יהיה בין העינים?
פוק חזי מה גודל התפילין..
כמדומה שאצל רבותינו הראשונים היה גודל התפילין כשתי אצבעות על שתי אצבעות. אף היום יש שמקפידים על כך. רבים מבני אשכנז ואושטרייך מקפידים על כך. וודאי שגם ספרדים הנוהגים להניח בו זמנית תפילין של רש"י ושל ר"ת, מוכרחים שיהיו התפילין בגודל זה.
לגבי חידושו של הדברי חיים: אכן כפי שכתב כבוד הרב, זו שיטה מחודשת, ואני בעניי לא זכיתי להבינה כלל.
לא מזמן העירני מאן דהוא שהסטייפלר מזכיר את השיטה הזו באחת מתשובותיו. חפשתי ומצאתי, הוא מזכיר זאת לא בתשובה רגילה, אלא בתשובה שכתב למישהו שיאמר לאדם הסובל מבעיה נפשית הקשורה בעניין (מה שנקרא כיום "נערוון"). מדבריו באותה תשובה נראה שהוא עצמו חולק על השיטה הזו, וענה את התשובה לאדם שבאיזה מקום הוא "אנוס" ופטור מקיום מצווה זו.
כמובן שאין כל עניין להקפיד על דיוק של מילימטר, וכמו בכל מצווה שקבלנו בתורתנו הקדושה. לא נתנה תורה למלאכי השרת.
התפילין המצויות כיום בדרך כלל רוחב התיתורא שתי אצבעות חזו"א (5 ס"מ), ואצל חב"ד הבתים עצמם שתי אצבעות רח"נ (4 ס"מ, ובצירוף בליטת התיתורא זה יוצא יותר גדול מהתפילין הרגילות).
התפילין הישנות מאשכנז – ברובם (רוב אלו שראיתי) אורך התיתורא עם המעברתא כשתי אצבעות חזו"א (כ-5 ס"מ) כך שהן קטנות מהרגיל היום, ויש שעשו גם יותר קטן מזה (כנראה בלי לדקדק על שיעור מסויים).
חלק מהראשונים כתבו כדי לדחות את ראיית ר"ת (בעניין סדר הפרשיות) מהלשון "קדש והיה כי יבאך מימין, שמע והיה אם שמע משמאל" שהטעם שחילקום לשני חלקים מפני שהתפילין באמצע ופרשיות אלו בחצי הראש מימין העומד ממול המניח, ופרשיות אלו בחצי הראש משמאל העומד ממול המניח. ולשיטת ראשונים אלו ודאי אם התפילין אינם באמצע באופן שנראה לעומד ממול המניח שזה לא שתי פרשיות מכאן ושתיים מכאן – לא יצא.
לשאר הדעות מלבד הראשונים הנ"ל – לכאורה אין מקור שהתפילין צריכין להיות דווקא באמצע בדיוק, אלא בפשטות רוחב מקום התפילין הוא כרוחב המקום שמוחו של תינוק רופס [לא לפי התינוק עצמו אלא כפי הרוחב כעת אצל הגדול של המקום שהיה רופס כשהוא היה תינוק], ואין להניח תפילין רחבות יותר, והיתר הדברי חיים הוא רק כשהתפילין קטנות יותר. אמנם ייתכן שכשם שחידשו הראשונים שמותר להניח תפילין גם במקום נמוך יותר ממקום שמוחו של תינוק רופס בתנאי שזה מקום שיער – אז אולי גם ברוחב זה לא תלוי במקום הרפיסה אלא מותר להניח תפילין רחבות יותר, אלא שלפי זה צריך להיות לזה גבול אחר – כך שכנראה לפי זה כן צריך לומר שזה צריך להיות בדיוק באמצע.
לסיכום: בתפילין דרבינו תם קטנטנות ודאי יש מקום להקל שזה לא צריך להיות בדיוק באמצע, אבל בתפילין שרחבן מתקרב לרוחב המרפס וכ"ש אם הן רחבות יותר – ודאי אין סמך להקל שלא להקפיד על האמצע, ובתפילין של רש"י יש מקום להחמיר בזה אפילו אם הן קטנטנות.
השאר תגובה