שאלה:
האם ניתן לענות לברכו במעריב או לקדיש במנחה ולאחר מכן לרוץ להתפנות ואז להתחיל את התפילה או שצריך ללכת ישר להתפנות גם במחיר של הפסד הקדיש והברכו?
תשובה:
אפשר לענות ואחר כך ללכת, אלא אם כן אתה במצב של "בל תשקצו" ממש. רק תכוון בברכו לא להצטרף איתם, כי אז זה כבר נכנס לשאלה של הפסק.
מקורות:
עי' שולחן ערוך [אורח חיים הלכות תפלה סימן צב] היה צריך לנקביו, אל יתפלל, ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל; וה"מ שאינו יכול לעמוד עצמו שיעור הילוך פרסה, אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד, אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה. הגה: וכל הנצרך לנקביו אסור אפי' בדברי תורה, כל זמן שגופו משוקץ מן הנקבים (הגהות מיימוני פ"ד מהל' תפלה). ובמשנה ברורה שם ס"ק ז' שכך כתב: שגופו משוקץ – אפילו אם אינו מתאוה כ"כ שיהא בו משום בל תשקצו כיון שאינו יכול לעמוד עצמו עד פרסה ובפרסה מותר אפילו בק"ש והשע"ת לעיל בסימן ו' סק"ד מחמיר בזה ואם הוא מלמד תורה לרבים או דורש ובאמצע נצטרך לנקביו אפילו גדולים מותר לו לשהות עצמו דבל תשקצו הוא רק איסורא דרבנן ומפני כבוד הבריות נדחה:
