לימוד מהיר של הדף היומי בלי להבין כלום

שאלה:

שלום, שאלתי היא בקשר ללימוד הדף היומי; התחלתי לקבוע עיתים לתורה (פרשת השבוע דף יומי מסכת סוטה שו"ת בענייני שבת – (הרוב דרך יוטיוב). מה שקשה לי זה לימוד הדף היומי מסכת סוטה באתר Sinai
אני פשוט שומע את הקריין כל יום כ – 20 דקות, הוא מסביר יפה אך בדיבור מהיר וקשה לי להבין חלקים שונים של אותו הדף היומי. ובסופו איני זוכר כלום בקושי. באתר יש גם הסבר מאורגן בכתב וטבלאות וכו' אך מאד קשה לי לקרוא ולהתרכז. האם אדם מקבל שכר גם אם רק שמע את הקריין אך לא הבין את רוב חלקי הדף המדובר וגם בקושי זכר משהו? האם אתה מציע לי בכל זאת לשמוע את הדף היומי בכל יום או שאולי עדיף לי לקבוע עיתים למשהו אחר?

תשובה:

דף ב20 דקות מיועד לאדם שכבר יודע את הדף ורוצה חזרה מהירה. אני באופן אישי לא רואה סיכוי שהייתי מבין דף בזמן כל כך קצר ועוד זוכר מזה משהו… אין טעם בזה. תקדיש יותר זמן ותשמע שיעור נורמלי שיתן להבין ממנו משהו ולזכור. או לחילופין שיעור שיש בו הפסק פחות, אבל לימוד כזה סתם לשמוע כמו תוכי, אין בזה כלום.

והנה אם אכן תרצה לדעת למה ראוי לקבוע עיתים לתורה הרי שנפסק בזה הלכה ברורה ברמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה יא ויב, ואלו דבריו: וחייב לשלש את זמן למידתו שליש בתורה שבכתב ושליש בתורה שבעל פה ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המדות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה וענין זה הוא הנקרא גמרא. כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.

ובמשנה ברורה (קנה, סק"ג) הוסיף גם שיש ללמוד ספרי פוסקים: "ללמוד – חייב אדם ללמוד בכל יום תורה שבכתב שהוא תנ"ך ומשנה וגמרא ופוסקים ובעלי בתים שאינם לומדים רק ג' או ד' שעות ביום לא ילמדו בגמרא לחוד דבזה אינו יוצא אלא צריך שילמוד דוקא גם ספרי פוסקים כל אחד כפי השגתו [שו"ע יו"ד וש"ך שם]:"

והדרכה נפלאה של המהר"ל כיצד אכן ניתן לקנות את התורה מופיעה בספרו נתיבות עולם נתיב התורה פרק ה', ואעתיק לך את תחילת דבריו (וכדאי ללמוד את כל דבריו שם היטב):

ובפרק כיצד מעברין (עירובין נ"ד ע"ב) אמר רבי שיזבי משום ראב"ע מאי דכתיב לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי ר"ש אמר צייד הרמאי יחרוך כי אתא רב דימי אמר משל לצד צפרים אם ראשון ראשון משבר כנפיו מתקיים בידו ואם לאו אין מתקיים בידו אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא מאי דכתיב הון מהבל ימעט וגו' אם משים אדם תורתו חבילות חבילות מתמעטת ואם קובץ על יד על יד ירבה אמר רבא גמירא לה לרבנן להא מילתא ועברי עלה אמר רב נחמן בר יצחק בדידי הוי עובדא ואתקיים בי. פירוש רבי אלעזר סבר כי צייד הרמאי שרוצה ללמוד הרבה ביחד שיהיה נקרא בעל תורה לא יצליח בידו כלל כי ישכח תלמודו ולא יחרוך צידו. וקרא בעל תורה צד צפרים, וכמו שיתבאר עוד, כי התורה היא כמו צפור פורח ממנו בקלות כך התורה היא פורחת ממנו בקלות, ואמר שאם הוא כמו הציד הרמאי שרוצה לקבץ הרבה אז הכל פורחים ממנו, וכן היא התורה אם רוצה לצוד הרבה משתכח ממנו ורב ששת דריש צייד הרמאי יחרוך, כלומר צריך האדם שיהיה למודו בתורה בתחבולות וערמה שיחרוך צידו ומה ערמתו שמשבר כנפי הצפור ראשון ראשון שלא יפרח ממנו, וכך הוא צריך שיהיה בתורה גורס ראשון ראשון עד שהוא נשאר אצלו לגמרי ולא יפרח ממנו ולשון גורס הוא לשון שבירה, וזה שאמר כי על ידי הגרסא משבר כנפיה ובזה תשמר התורה אצלו, ורבא דרש מצד אחר, כי כל דבר בעולם אפילו אינו כמו התורה שהוא נמשל כצפור רק שרוצה להרבות בדבר אז ימעט וקובץ יד על יד הרבה. והטעם כמו שאמר הון מהבל ימעט, ור"ל כי כל דבר שמקבל האדם צריך שיהא אליו נושא ומתייחס אל הדבר שהוא מקבל, וכאשר אין לדבר ההוא נושא מקבל הוא מסולק מאתו לגמרי כמו שיתבאר. וזהו פירוש הון מהבל ימעט, ר"ל כאשר יש כאן הון שהוא רבוי מהבל שאין בו ממש ימעט, שכל דבר שאין לו נושא עומד בהבל לכך ימעט כי רבוי התורה אין לו נושא שיכול המקבל לשאת לכך ימעט וקובץ יד על יד שאז יש לו נושא יקבץ הרבה.