שאלה:
לפעמים אני בתחושה של מה יהיה אם המשיח יבוא פתאום לפני שאספיק להתכונן אליו כראוי ולתקן את פגמי? וכי אשאר כך לנצח נצחים?
תשובה:
שלום וברכה
כבודו שכח מה שנאמר בכתוב "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך", כלומר אם יבוא הזמן של הגאוןלה ולמרות שלא נהיה ראויים בורא עולם יזכה אותנו בה, הוא כבר יטהר ויזכך את נשמותינו, אבל כמובן שאוי לאותה בבושה, ומי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת וזה יהיה הרבה יותר מרומם ונעים לבוא מוכנים…
שנזכה.
מקורות:
כך מבואר ברמב"ם על הפסוק ונתתי משכני בתוככם, שהוא מאריך להסביר שחלק מאותה הגאולה היא ולא תגעל נפשי אתכם היינו שלא ימאס אותנו ה' אפי' שעברנו את בריתו ויתן משכנו בתוכנו וכביכול פולטים את כל החטאים והעוונות, וזה חלק מהבטחת הגאולה העתידה שה' יחזור וישרה את שכינתו בתוך כל אחד ואחד מישראל. וכך ממשיך שם המרב"ן ומבאר שזו הבטחת הגאולה וכך גם הברכות שנזכה של יהיה בנו שום חולי וה' יהיה רופאנו ועי' בדבריו הנפלאים שם, וזה לשונו: ונתתי משכני בתוככם" – זה בית המקדש "ולא תגעל נפשי אתכם" אין רוחי קצה בכם כל געילה לשון פליטת דבר הבלוע בדבר כגון כי שם נגעל מגן גבורים (שמואל ב א כא) לא קבל המשיחה שמושחין מגן של עור מבושל כדי להחליק מעליו מכות חץ או חנית שלא יקוב העור לשון רש"י ולא ידעתי מה הטעם בזה שיאמר הקב"ה כי בשמרנו כל המצות ועשותנו רצונו לא ימאס אותנו בגעול נפשו וכן בעברנו על בריתו ועשותנו נאצות גדולות אמר (להלן פסוק מד) לא מאסתים ולא געלתים ואמר הנביא בשעת הקללה (ירמיהו יד יט) המאוס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך אבל הענין סוד מסתרי התורה אמר שיתן משכנו בתוכנו והנפש אשר ממנה יבא המשכן לא תגעל אותנו ככלי שמגעילין אותו ברותחין אבל בכל עת יהיו בגדינו לבנים וחדשים כי הגעילה פליטה כדברי רש"י מלשון שורו עבר ולא יגעיל תפלט פרתו ולא תשכל (איוב כא י) ואמר "נפשי" כדרך נשבע ה' אלהים בנפשו (עמוס ו ח) והנביא אמר בתמיה אם בציון עצמה געלה נפשך שהיא עיר ואם בישראל והשלכת אותה מלפניך להיות כל בניה לבושים בגדים צואים נגאלים והנה הברכות האלה כפי פשוטן עם היותן רבות כלליות בענין המטר השובע והשלום ופריה ורביה אינן כמו הברכות שברך כבר בקצרה (שמות כג כה) וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך כי שם יבטיח במאכל ובמשתה ושיהיה לברכה עד שלא יארע שום חולי בגופינו ועל כן יהיו כלי הזרע שלמים ובריאים ונוליד כהוגן ונחיה ימים מלאים כמו שאמר (שם פסוק כו) לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא וכן אמר תחילה (שם טו כו) כי אני ה' רופאך והטעם בזה כי הברכות ההם אע"פ שהם נסים הם מן הנסים הנסתרים שכל התורה מלאה מהם כאשר פירשתי (בראשית יז א) והם אפילו ליחיד העובד כי כאשר יהיה האיש החסיד שומר כל מצות ה' אלהיו ישמרהו האל מן החולי והעקרות והשכול וימלא ימיו בטובה.
ענין נוסף שראוי לדעת הוא את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות פרק ב הלכה יב שאין ראוי לעסוק ולחוש בדברים הללו, ויכול להיות שלפני שיבוא המשיח יבוא אליהו וישיב את כל ישראל בתשובה ואין לדעת איך יהיו הדברים עד שיהיו, וז"ל שם: אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
