שאלה:
האם יש מקור אלוקי לחיוב הקשבה לדינים ותקנות שנתחדשו לאחר שבטלה הסנהדרין ולגבי תקנות שאלתי היא אפילו כשיש סנהדרין כי הרי בתורה החיוב מוצג כשיש ספק בנושא הלכתי שמופיעה בתורה ולא במשהו מחודש כמובן שאלתי היא לשיטת הרמב"ם והרמב"ן בגדר לא תסור
תשובה:
שלום וברכה
אכן שאלתך מתחלקת לשני תחומים: ראשית עצם סמכות חז":ל לקבוע תקנות חדשות שאינן פרשנות לתורה, כידוע לדברי הרמב"ם זה נכלל בלא תסור והרמב"ן שם בס' המצוות חולק. מה כן הסמכות לפי הרמב"ן, ראה קונטרס דברי סופרים לר"א וסרמן שזו סברא פשוטה, כשם שאדם מבין שבכל תחום שומעים לדברי איש מקצוע כך גם בתחומי התורה והמצוות. שהרי אין כאן תקנות שרירותיות אלא מכח סברא סייג וכדומה. ואיך שלא נסביר אין ויכוח שגם לדעת הרמב"ן היא חובה גמורה וכל המחלוקת היא רק אם זה נכלל בציווי התורה לא תסור.
נושא שני, האם חובה זו היא רק לסנהדרין או גם בדורות מאוחרים, על כך נקטו ראשונים כדבר פשוט שאין חילוק, ראה ריטב"א בשבת קל בשם הראב"ד, וכן דעת ספר החינוך על מצוה זו ועוד, שהרעיון הוא לשמוע אל השופט אשר יהיה בימים ההם קיים גם לגבי תקנות מאוחרות דור דור ודורשיו. אמנם בס' הכוזרי ח"ג מאמר לט חולק וסובר שהחובה היא רק בזמן שיש סנהדרין, ולאחר מכן תלמיד חכם מובהק שמסוגל להכיל את כל פרטי הענין [מסתבר שלא דיבר לזמנינו…] יכול לחלוק על קודמיו.
