שאלה:
יש אימרה שאומרת שכל ההוצאות של שבת חוזרות ואפשר לקנות כביכול מה שרוצים היה לנו דיון האם זה כך או שיש שיעור לכך והאם זה בכלל לא קשור לאמונה האם זה דרגות באמונה של לקנות לדוגמא יין ב1000 שקל למרות שאין לי את היכולת מקווה שהשאלה ברורה
תשובה:
שלום וברכה
יחד עם האמונה הזו שנאמר לגביה "לוו עלי ואני פורע", יש איסור להוציא כסף שאדם לא יודע מנין להחזיר אותו, ואדרבה, באופן זה נאמר עשה שבתך חול ואת תצטרך לבריות, לכן מצד אחד אכן מוטל על אדם להאמין שהכסף חוזר ולא יקמץ בהוצאות שבת אלא יכבדה כפי כוחו, למצד שני חובה לנהגו אחריות בכסף ואסור לסמוך על נס בפרט כאשר זה על חשבון אנשים אחרים. ולכן במשנה ברורה בסי' רמב כתב דירוג מה מוטל על כל אדם לקנות לפי מצבו הכלכלי, ראה שם.
שבת שלום ותמיד שפע!
מהתשובה נראה שהרב הבין שהכוונה לאדם שאין לו כסף ביד ולא לכך התכוון השואל במחילה השאלה היית במידה ויש לאדם כסף בנמצא והוא רוצה כל שבוע לקנות יין השאלה האם זה דרך "הגיונית" מבחינת התנהלות כלכלית ולסמוך ולהאמין שה' יחזיר כי מצד אחד לאחר שבועיים שלושה הכסף יכול להיגמר ומצד שני צריך להאמין בה' האם זה בגדר של דרגות באמונה או אין סומכים על הנס או המבזבז אל יבזבז יותר מחומש כי לאדם הממוצע 1000 שקל כל שבוע זאת כבר הוצאה גדולה רק על פריט אחד ומצד שני זה כבוד שבת ועונג שבת וה' אמר כמו שכבר רשם הרב "לוו עלי והאמינו בי…" השאלה שוב האם זה גדר באמונה או מבחינת התנהלות נכונה או שזה לכאן ולכאן
הבנתי שיש לו כסף, אבל התנהלות נכונה היא גם חלק מהנקודה שהזכרתי, אין לכבד באופן מופרז כאשר זה עשוי לגרום למצוקה בהמשך.
השאר תגובה