שאלה:
שלום, לגבי שאלה ששאלתי היום:
ישראלי שנמצא במקום בעולם שבו הבאת
דפים לגניזה באדמה היא הליך-יקר.
–במיוחד אם רוצה לוודא שהדפים
לא יגיעו לידי גידול-עובש והתפזרות-בטבע.
-האם מותר-לו הלכתית לשרוף או להמיס-כימית
–את הדפים שיש בהם דברי-תורה-ותפלה
שאינם מכילים את שמות-השם שאינם נמחקים?
–או שראוי להתאמץ-מאוד-מאוד שלא לשרוף דברי-תורה-אורתודקסים
גם אם לא מופיע בהם שם משמות השם שאינם נמחקים?
–האם עדיף להסתכן בכך שהדפים
יגדלו עובש או יתפזרו-בטבע על-פני לשרופם במכוון ?
עניתם לי-
תשובה:
שלום וברכה.
3. חלילה לשרוף, יש בזה איסור מחיקת השם,
אלא לגנוז, וגם אם לא מצליחים בעומק משמעותי ויש חשש שברבות השנים יתגלה זה עדיף, אבל אני בטוח שניתן למצוא אפשרות לקבור באיזה שטח הפקר מיוער וכדומה.
מקורות:
1. עיין בשו”ת אגרות משה יו”ד חלק ב’ סימן קל”ז וחלק א’ סימן קע”ב, ועיין בספר אמת ליעקב להגר”י קמנצקי זצ”ל ביו”ד סימן רפ”א הערה 199.
שאלה על תשובתכם:
רשמתי בשאלה שאני אפריד בין דפים עם שמות-השם שאינם נמחקים לבין שאר דברי תורה. -האם גם במקרה כזה, -על דברי תורה שלא קיימים בהם שמות כתובים משמות השם שאינם נמחקים, -קיים איסור שרפה/גריסה/המסה – ומוכרחים להביא לגניזה, -גם אם זה גורם לאותו ישראלי לטרחה-גדולה בשביל לקיים את זה באופן שלא-יתבזה
עם-עובש ויתפזר-בטבע ?
אם ביחד עם הדברי-תורה האלו [שאין בהם שם משמות השם שאסור-למחוק] יש גם מידע-אישי מפעם-לפעם, -שאינו מידע-תורני, -והוא רוצה לוודא שהמידע הזה לא-יצא לרבים, -האם גם אז הדפים מוכרחים בגניזה? -או שמוכרח לגזור-הפרדה בין המילים של התורה לבין אלו של המידע-האישי? -או שמותר לו במקרה כזה, -ורק לאחר שווידא שאין שם שם משמות השם שאסור-למוחקם, -כן לגרוס את הדפים האלו במכונת-גריסת-דפים ?
תשובה:
כל דברי תורה חייבים גניזה, לא רק שמות שאינן נמחקים. לא כל הבנתי את הבעיה, מה הבעהי ללכת לאזה מקום הפקר ולחפור בור?
