האיסור של הולדת ריח הוא בגדר ולא על הגוף, מה שדנו הפוסקים הוא בהתזת בושם על הגוף בשבת באופן שזה יעבור לבגד האם יש בזה איסור:
הפוסקים נחלקו אם הולדת ריח בלא כוונה כלל מותרת או אסורה, ברמ"א סי' תרנח סעי' ב כתב שאין להניח אתרוג על בגד משום שהוא מוליד ריח בבגד, אף שכוונתו לאיחסון האתרוג בעלמא, ומקורו ברוקח ובמהרי"ל, אולם הט"ז בסי' תקיא ס"ק ח הביא בשם המהרש"ל שחולק ומתיר כשאין כוונתו לריח, ובמג"א סי' תרנח תמה ע"ד המהרש"ל בכמה ראיות ובנזירות שמשון תירץ קושיותיו וכו'.
והנה, כל מחלוקתם היא באופן שמדובר בדבר שאינו מתכוין כלל, ממילא כאן שכוונתו לתת ריח בבגד באופן של גרמא ודאי יש לאסור לכאורה.
לאידך גיסא יש לומר ששם נתינת האתרוג על הבגד יא מעשה בידים רק שהוא שלא בכוונה תחילה, ואולי דינו חמור יותר מגרמא.
לכן נראה שבלא מתכוין על ידי גרמא יש להקל, אבל אם יש כוונה מיוחדת לתת ריח גם בבגד יש לאסור, מה גם שנראה שבאופן כזה הוא לא כל כך נחשב גרמא.
אשמח לשמוע מה המקור
תודה רבה
האיסור של הולדת ריח הוא בגדר ולא על הגוף, מה שדנו הפוסקים הוא בהתזת בושם על הגוף בשבת באופן שזה יעבור לבגד האם יש בזה איסור:
הפוסקים נחלקו אם הולדת ריח בלא כוונה כלל מותרת או אסורה, ברמ"א סי' תרנח סעי' ב כתב שאין להניח אתרוג על בגד משום שהוא מוליד ריח בבגד, אף שכוונתו לאיחסון האתרוג בעלמא, ומקורו ברוקח ובמהרי"ל, אולם הט"ז בסי' תקיא ס"ק ח הביא בשם המהרש"ל שחולק ומתיר כשאין כוונתו לריח, ובמג"א סי' תרנח תמה ע"ד המהרש"ל בכמה ראיות ובנזירות שמשון תירץ קושיותיו וכו'.
והנה, כל מחלוקתם היא באופן שמדובר בדבר שאינו מתכוין כלל, ממילא כאן שכוונתו לתת ריח בבגד באופן של גרמא ודאי יש לאסור לכאורה.
לאידך גיסא יש לומר ששם נתינת האתרוג על הבגד יא מעשה בידים רק שהוא שלא בכוונה תחילה, ואולי דינו חמור יותר מגרמא.
לכן נראה שבלא מתכוין על ידי גרמא יש להקל, אבל אם יש כוונה מיוחדת לתת ריח גם בבגד יש לאסור, מה גם שנראה שבאופן כזה הוא לא כל כך נחשב גרמא.
השאר תגובה