שאלה:
אשתי בשעת כעס נשבעה שהילדים לא יגעו בחדר ובמשחקים יותר.
וזה לאחר שהחדר היה מבולגן האם היא צריכה לעשות התרה? ואם כן האם אני יכול לעשות במקומה? ואיך?
תשובה:
שלום וברכה
נראה שאינה צריכה התרת נדרים. ראשית הרי כלל בידינו [נדרים סו א ושו"ע יו"ד רכט א] שנדר שהותר מקצתו הותר כולו, וכיון שחלק מהנדר אינו יכול לחול, כיון שהמשחקים הם בודאי שלך ולא שלה, ממילא גם את חלקה בבעלות על החדר אינה יכולה לאסור בנדר זה. ואף שנחלקו הפוסקים אם דין זה נאמר רק כשהותר מקצתו או גם כשחלקו לא חל מתחילה, רבים סברו שגם באופן זה אין חלות לנדר, ראה בהרחבה בס' כל נדרי פרק ל מדברי הפוסקים. כמו כן ידועים דברי הר"ן בתחילת פרק השותפין מה שדן בהרחבה לגבי האמור בגמרא שם לגבי שני שותפים שנדרו זה מזה, שזה לשלו נכנס וזה לשלו נכנס, כלומר אתה יכול לשכן את הילדים בחדר על פי חלקך בשותפות. אם זה ביום ששמעת את הנדר ואתה יכול להפר זה הכי טוב, כי נראה שיש בנדר זה גם ענין קצת של בינו לבינה.
כמו כן יש לצרף שאפשר שניכר היה שאין כוונתה לנדר ממש, אלא לסגנון זול של דיבור טיפשי בשעת כעס.
בשורות טובות.
