תרומות – לחץ כאן

אמירת קדושת יוצר ביחיד

שאלה:

האם היום נוהגים כמו פסק השו"ע או"ח נ"ט ג שיחיד שאומר את הקדושה של "יוצר", צריך לאומרה עם הטעמים?
תודה.

תשובה:

מנהג בני אשכנז להקל בזה ולאומרה ביחיד כמובא ברמ"א שם, וראה שו"ת יביע אומר ח"ה סי' ז שלא מצינו לרבותינו שנהגו כך אלא יחידי סגולה, כלומר גם בני אשכנז משום מה נהגו בזה יותר כשיטת הרמ"א, וכפי הכרעת החיד"א בספרו קשר גודל. אמנם ראה בכף החיים שם ס"ק כד שירא שמים יקפיד על כך.

והביא כאן את החלק בתשובת היביא אומר על כך:ב. והנה מדי דברי זכור אזכור מאשרכתבתי בימי חרפי, בדין יחיד העומד בפסד"ז או בק"ש וברכותיה, ושמע מהצבורשעונים קדושה דיוצר, או קדושה דסידרא, אם צריך להפסיק ולענות או לא. שלכאורה הדברתלוי במחלוקת הראשונים בדין קדושה דיוצר או קדושה דסידרא אם נאמרים ביחיד או לא.כי דעת רב סעדיה גאון הובא בסדר רב עמרם השלם (דצ"ז ע"א), שהואילוקי"ל כל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה אסור ליחיד לומר קדושה דיוצר אלא ישלו לדלגה. ע"ש. וכ"פ רב נטרונאי גאון בתשו' שהובאה בס' הפרדס (סי' סא).וכן השיב רב צמח גאון, לענין קדושה דסידרא. והוב"ד בס' האשכול אוירבך (עמודלג). [וסיים: ששאר הגאונים כ' שכיון שאינו אומר נקדישך ונעריצך אינו אלא כמספרוהולך כיצד המלאכים מקדישים, ולכן אומרה היחיד: כמו שאומר קדושה דיוצר. ע"כ.וכן הובאה תשו' רב צמח גאון במילואה בסידור רש"י עמוד לו. ובמחזור ויטרי עמודכה. ובס' המנהיג ד"כ ע"ב אות עו. ועוד]. וע"ע בשבולי הלקט (סי' יג)שכן פסק להחמיר רב נחשון גאון. ושכן ד' רב נטרונאי גאון ורע"ג. ע"ש. וכןדעת הר"א אב"ד בס' האשכול אלבק (עמוד לח). וכן פסק הרמב"ם בחיבורו(פ"ז מה' תפלה הי"ז). וכ"פ הרשב"א בתשו' (ח"א סי' ז,וח"ה סי' ט). והר"ן (מגילה כג:). וכ"כ בשו"ת הרשב"ץח"ג (סי' סז). ע"ש. אולם הרמב"ם עצמו בתשו' (ירושלים תרצ"ד,סי' פא) כ', שקדושת יוצר כשם שש"צ אומרה כך אומרה היחיד, וכבר אמר זולתינו מןהגאונים ז"ל היפך זה, ונתלו באמרם (ברכות כא:) אין היחיד אומר קדושה, אבל רובגאונינו מן המערב על דעתינו, לפי שזה הוא מספר מה שאומרים המלאכים, ודוקא קדושהשאומר בה נקדישך ונעריצך אין היחיד אומרה. ע"כ. וכתב בארחות חיים (בדין קדושהמיושב אות א, לפני הל' ק"ש), שכתב רבינו אברהם בן הרמב"ם בחיבורו,שהר"מ אביו חזר בו ממ"ש בחיבורו שהיחיד מדלג הקדושה, וחזר בו הלכהלמעשה, וכן שמע מפיו, וראה הוראה מכתיבת ידו לשואלו ע"ד זה. וע"ז אנוסומכים. והוסיף הא"ח, שכן ד' הראב"ד. (וע' בתשו' הרשב"א ח"הסי' ט בשם הראב"ד. ודו"ק). ע"ש. וכן כתב הראבי"ה ברכות (סי'סו), והביא ראיה ממ"ש במס' סופרים (ס"פ טז), קטן אינו פורס על שמע לומרקדושה ביוצר אור ביחיד, אבל בצבור עונה עמהם. וגדול הפורס על שמע יכול לומר קדושהשל יוצר, מפני שהוא כסודר, אבל קדושה של עמידה כיון שצ"ל נקדישך ונעריצך אינואומר בפחות מעשרה. ופי': מפני שהוא כסודר ר"ל שמספר והולך היאך משבחיםהמלאכים. ע"ש. וכן ד' רש"י הובא בהגמ"י (פ"ז מה' תפלה). וכןהסכים המאירי (ברכות כא:). ושהעיקר כמ"ש הרמב"ם בתשו'. וכ"כ הריטב"א(מגילה כג:) בשם מורו (הרא"ה). [ומ"ש המאירי והריטב"א שםשעכ"פ קדושה דסידרא לכ"ע יחיד אומרה, בתשו' רב צמח גאון שבס' האשכולהנ"ל כ' להיפך. כיעו"ש. וכ"ה בשלטי הגבורים. גם בתר"י הביאמחלוקת זו גם על קדושת ובא לציון. ע"ש]. והנה רבינו יונה וכן הרא"שבברכות (כא:) הסכימו כהאומרים שיחיד אומרה. וכן דעת מהר"ם מרוטנבורג בס'התשב"ץ (סי' רכא). ומרן הב"י (סי' נט) כ' שאף שמנהג העולם כהרא"שורבינו יונה שהיחיד אומרה, וכמבואר ג"כ במס' סופרים. מ"מ הואילובזוה"ק פר' תרומה (דקל"ב ע"ב) מבואר שאין היחיד אומרה, יש לנולתפוס כד' הזוה"ק. ע"ש. (ובשה"ל סי' יג כ' כיו"ב בשם הרב ר'מאיר בר משה, שהואיל והש"ס שלנו סתם שאין יחיד או' קדושה, לא שבקינן תלמודערוך שבידינו ועבדינן כמס' סופרים. ע"ש). ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת,נראה שהשומע קדושה דיוצר בפסד"ז או בק"ש וברכותיה, למ"ד שדינה כדברשבקדושה דבעינן עשרה ואין היחיד אומרה, יש לו להפסיק לאומרה עם הצבור. אבללהחולקים א"צ להפסיק לאמירתה. (ואפילו להמג"א (סי' סו) שהשומע קול רעמיםבק"ש צריך להפסיק ולברך, שאני התם דהויא מצוה עוברת, אבל כאן הרי היחיד עצמואומרה). ומרן הש"ע (סי' נט ס"ג) כ' בזה"ל, י"א שהקדושה שביוצריחיד אומרה לפי שאינה אלא סיפור דברים, וי"א שהיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלאבציבור. ויש לחוש לדבריהם שהיחיד יאמרנה בניגון ובטעמים כקורא בתורה. ע"כ.ונראה שדעת מרן: לחוש דרך חששא בעלמא ולחומרא, אבל אין זה מן הדין הגמור, ולכן פשטהמנהג גם עתה לומר קדושה דיוצר וקדושה דסידרא גם ביחיד בלי ניגון וטעמים,וכמ"ש הרמ"א בהגה שפשט המנהג שיחיד אומרם, וע"ע בשו"ת לבושימרדכי מה"ק (חאו"ח ס"ס קיג). ואף הספרדים שהולכים בעקבות הש"ענוהגים בזה כאמור, ולא חזינן לרבנן קשישאי שיחושו לאומרם בניגון וטעמים, זולתיחידי סגולה, נער יספרם. וכ"כ להדיא מרן החיד"א בקשר גודל (סי' י אותיא) שכן פשט המנהג שיחיד אומר קדושה דיוצר ודסידרא. [וכ"כ בשו"ת שערירחמים פראנקו ח"ב (חאו"ח סי' א), שהמנהג בכל תפוצות ישראל לומר הקדושהדיוצר ביחיד, וגדול כח המנהג, כי אף מרן הש"ע שכ' ויש לחוש וכו' היינו חששאוחומרא בעלמא. ע"כ. וכ"כ מהר"י אבולעפייא בשו"ת פני יצחקח"ה חאו"ח סי' ה דק"ע ע"ד. (ודלא כמ"ש מהר"א חמויבתשובתו שם דקס"ו סע"ב שאין להשגיח במנהג ההמון בזה). ע"ש.וכ"כ הרה"ג מהר"א ילוז בשו"ת יש מאין (חאו"ח סימן ב).עש"ב]. ומעתה י"ל שלענין להפסיק בפסוקי דזמרה או בק"ש וברכותיה,אדרבה יש לחוש לסברא האחרת שהיחיד אומרם, וממילא אין להפסיק אליהם במקומות שאסורלשוחח בהם. ושב ואל תעשה עדיף. ומכ"ש שאפילו בקדיש וקדושה וברכו דעתמהר"ם מרוטנבורג וסיעתו שאין להפסיק להם בק"ש וברכותיה, וכמ"שהרא"ש ר"פ היה קורא (יג:). וע"ע בתר"י ומאירי שם. ואף דאנןקי"ל שיש להפסיק, הבו דלא להוסיף עלה בקדושה דיוצר וקדושה דסידרא.וכיו"ב כ' מרן הב"י (סי' נו), שמאחר שיש מחלוקת בעניית איש"ר אםצריך לענות עד דאמירן בעלמא או עד יתברך, לכן כשיפסוק בק"ש וברכותיהלאיש"ר לא יענה אלא עד יתברך, שאולי השאר הוי הפסק. ע"ש. וכה"ג כ'בס' חינא וחסדא ח"א (דקל"ז ע"א), לענין אמן אחר אקב"ו עלד"ת, באמצע פסד"ז, שאין לענות אמן זה, כיון ששנוי במחלוקת, שי"אוהערב נא היא המשך לברכה הא'. ע"ש. וכ"כ כיו"ב בשו"ת רב פעליםח"ד (חאו"ח ס"ס ד) לענין פסוק ימלוך שבקדושה. ע"ש. וה"ננקטינן דשב ואל תעשה עדיף. וכן עמא דבר. ובאמת שדבר זה כבר נפתח בגדולים, אחרוניזמנינו, כי זוגא דרבנן מגדולי רבני ארם צובא הרה"ג ר' הלל דוד סתהוןוהרה"ג ר' אליהו חמוי ז"ל ס"ל שלפי דעת מרן בסי' נט ס"ג כד'הי"א בתרא דקדושה דיוצר אין היחיד אומרה ודינה ככל ד' שבקדושה, לפ"זצריך להפסיק לענות קדושה דיוצר בפסד"ז ובק"ש. והובאו תשובותיהםבשו"ת פני יצחק אבולעפייא ח"ה (דק"ס ע"ד, ודקס"הע"ד). והאריכו למעניתם לחלוק על הרה"ג ר' מנחם שוויכה ז"ל, שסוברשאין לענות אלא קדושה של חזרת הש"צ משא"כ קדושה דיוצר ודסידרא. ואילוהגאון המחבר מהר"י אבולעפייא דחה דבריהם ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא דשב ואלתעשה עדיף, דפוק חזי מאי עמא דבר, שנהגו כמס' סופרים לו' קדושה דיוצר ביחיד.והאריכו הרבה בזה. וי"ל ע"ד. ואכמ"ל. ושם (דקס"ג ע"ב)הובאה תשובת הרה"ג ר' יעקב יוסף הכהן טראב ז"ל, אב"ד בירות, שהסכיםג"כ דשוא"ת עדיף, ושאין לענות קדושה דיוצר בק"ש ובר', וכןבפסד"ז. ע"ש. וכן פסק הגאון הראש"ל יש"א ברכה בשו"ת עולתאיש (חאו"ח סי' ג). [אלא שיש להשיב על ראיותיו. וכן טמן ברמז הרה"גהשואל ר' שלום הדאיה זצ"ל בסוף תשובתו שבשו"ת עולת איש (חאו"ח סי'ט). ע"ש. והניף שנית ידו בשו"ת ודובר שלום חאו"ח סי' ד'.ע"ש]. וכן העלה לדינא הגאון החרי"ף בשו"ת שערי רחמים ח"ב(חאו"ח סי' א ב ג), שאין לענות קדושה דיוצר בק"ש וברכותיה. ומבואר שםדס"ל שאפילו לפמ"ש מרן בי"א בתרא שקדושה דיוצר צריכה עשרה,מ"מ אין מעלת הקדושות שוות. וכעין מ"ש הב"י (סי' קט). ע"ש.וע' בשו"ת שאל האיש (חאו"ח סי' ג) מ"ש עוד בזה לחזק דבריוהראשונים. וי"ל ע"ד. ובהגהת הרה"ג הראש"ל רב חמ"א שםהסכים ג"כ דשוא"ת עדיף. ושכן העלה הרה"ג רב"צ קואינקא בעל:המאסף. וסייעם מד' הא"ר סי' קלב בדין קדושה דסידרא. (ולד' המאיריוריטב"א דקדושה דסידרא לכ"ע יחיד אומרה, אין מכאן ראיה. ומ"מ כברכתבנו שלד' שאר פוסקים גם קדושה דסידרא לא נפקא מפלוגתא. וכ"ה בזוה"קפר' תרומה דקל"ב ע"ב. והובא בב"י). ע"ש. וע"ע בס' תולדותזאב (ברכות כא:) שג"כ נסתפק בזה, ותלה ד"ז במחלוקת הראשונים בקדושהדיוצר אם יחיד אומרה. ע"ש. גם בשו"ת יש מאין ח"א חאו"ח סי' בהעלה שהדבר תלוי במחלוקת הפו' הנ"ל, ומסיק דשב ואל תעשה עדיף. ע"ש.ועמ"ש הגרע"ו הדאיה שליט"א בהגהותיו לשו"ת ודובר שלוםהנ"ל שם. ע"ש. וע"ע במ"ש בשו"ת מעין גנים (חאו"חסימן יג אות יט). וי"ל ע"ד. ואכמ"ל. ועכ"פ כבר מלתי אמורהדלדינא שוא"ת עדיף, שאף מרן שכ': יש לחוש לאומרה בניגון וטעמים לא כ' כן אלאלחומרא, (וע"ע בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' י). ובנ"ד יש להחמירלאידך גיסא דשמא יחיד אומרה, וממילא אין להפסיק. ומעתה בנ"ד לענין י"גמדות נמי מקום יש בראש לומר שהואיל ולר' יונה והטור יחיד אומרם ואין דינם ככל ד'שבקדושה, אין להפסיק לאמירתם בפסד"ז או בק"ש וברכותיה. ואף על פי שבזהרוב מנין ורוב בנין חולקים וס"ל שדינם כד' שבקדושה, הואיל ויש כאן ס"סשלא לענות, שמא הלכה כמ"ד שיחיד אומרה, ושמא אעיקרא אין מפסיקין בק"שובר' ופסד"ז אפילו לקדושה של חזרת הש"צ. ועבדי' ס"ס בסברא של מיעוטנגד הרוב, וכמ"ש בזבחי צדק ח"ב (סי' קי ס"ק קנח). וע' בפני יצחקח"ה דקס"ב רע"ד. וי"ל ע"ד, ואף שי"ל דשאני הכא ששניהספיקות סברות דחויות של מיעוט נגד הרוב, מ"מ יש לחלק עוד דשאני אמירתי"ג מדות שהיא דרך תפלה ובקשת תחנונים, ולא דרך שבח כדברים שבקדושה, (ואףהקדיש ויש"ר הוי שבח ותהלה, וכמ"ש התוס' ברכות ג /ע"א/ והטור סי'נו, ושה"ל סי' ח', וכולו צורך גבוה). ואין להפסיק לזה במקום שההפסקה אסורה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל