שאלה:
שלום כבוד הרב
בבית יוסף סי' קסח סעיף א(ב),ה- לא הבנתי מה החילוק בין שני המקרים שאחד מהם מביא ראבי"ה -הב"י מסביר שבעל הבית שנזהר מפת גוים במקרה זה הוא משום פרישות למרות שחביב לו לכן הוא צריך לברך על פת נקיה של גוים-לכאורה לא מדובר כאשר בעל הבית שנזהר לא אוכל כלל מפת של גויים ואז מבחינתו יש רק מין אחד והיא פת ישראל לא נקייה?היינו כמו המקרה הראשון שהביא תרומת הדשן?
תודה
תשובה:
החילוק הוא פשוט, יש מעלה לברך על החביב. במקרה הראשון הבעל הבית אכן מברך על החביב, שזה הפת של גוי הנקיה, ואינו צריך להתחשב בכך שהסועדים לא אוכלים ממנה. במקרה השני, הבעל הבית מצד עצמו לא היה מברך על החביב, כי הוא מקפיד שלא לאכול פת גויים, אבל כיון שיש לו אורח שאוכל פת גויים, ומצוה לכבדו ביפה, וגם עליו היא הרי חביבה – הוא בוצע על פת הגויים שהיא חביבה ויש בה משום כבוד האורח.
