שאלה:
שולחן ערוך אורח חיים שכח סעיף לא
צפורן שפרשה וציצין שהן כמין רצועות דקות שפרשו מעור האצבע סביב הצפורן אם פרשו רובן כלפי מעלה ומצערות אותו להסירן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור כו׳
משנה ברורה ס״ק (צו) להסירן ביד מותר – דכיון שפירשו רובן קרובין לינתק וכתלושין דמיא הלכך במקום צערא לא גזרו רבנן כשהוא מסירו ע"י שינוי דהיינו בידו וצריך ליזהר שלא יוציא דם [פמ"ג]:
מה הדין במי שאין לו צער פיזי מצפרניו רק יש לו צער פסיכולוגית או שמתבייש מצפרניו. האם גם בצער כזה יש היתר להסירן.
ועיין מסכת שבת נ: תוספות ד״ה בשביל צערו. ואם אין לו צער אחר אלא שמתבייש לילך בין בני אדם שרי דאין לך צער גדול מזה:
וראיתי בשם הגאון רב פאלק ז״ל מגייטסהעד שאמר שמותר להסיר ציפורן שפירש רובה כשיש לו אי נוחות פסיכולוגית אף אם אין לו צער פיזי.
האם פסק הנ״ל מוסכם?
אשמח לסברא, ראיה, או מראי מקום בענין.
בברכת תודה מראש.
תשובה:
אם יש לו אכן צער, אינני רואה הבדל גדול מה סוג הצער, ונראה שיש להקל, רק לזכור שמדובר באופן שפירשה רובה! וראה עוד בזה בשמירת שבת כהלכתה פרק יד סעיף ס.
