ספר ספירת העומר ביום לאחר השקיעה ולפני בין השמשות לשיטת רבינו תם

שאלה:

אשתי נוהגת לספור ספירת העומר בברכה, כמנהג אמה.
אתמול (שני) היא ספרה (בלי ברכה) את יום 18 כ-23 דקות לאחר השקיעה, 21 דקות קודם צאה"כ.
שקיעה (הנראית) במקומינו (ארה"ב) היתה בשעה 7:48, צאה"כ (לחומרא – 8.471 מע') בשעה 8:32, והיא ספרה בשעה 8:11.
האם עלתה לה ספירה ויכולה להמשיך לספור בברכה?
אשמח לתגובה מהירה, על מנת שנוכל לראות כיצד תנהג על יום 20 (את יום 19 עדיין לא ספרה, כך שבלא"ה ביום זה לא תוכל לספור בברכה, שכן כבר יום). יש"כ.

יצוין: אנחנו אשכנזים, כך שלכאורה נראה שלא תוכל לסמוך על דברי שו"ת אור לציון (ח"ג פט"ז תשו' ו') שכתב שאם נזכר לספור לפני שעברו 25 דקות מהשקיעה, יספור בשאר הימים בברכה. אמנם מאידך לאור המובא בביה"ל (תפ"ט ס"ב, ד"ה וכן) שהביא דעת השו"ע בסי' רס"א דבה"ש הוא כרבע שעה קודם צאה"כ, הרי כאן באמת ספרה יותר מרבע שעה קודם צאה"כ. אם-כי לכאורה זה נקרא ספק דרבנן שיש להקל בו מצד הברכה, כמבואר בבה"ל שם.

תשובה:

שלום וברכה

אם אכן אתם נוקטים כדעה זו שצאת הכוכבים אצלכם כל כך מאוחר, כדעה עיקרית, ורק לחומרא רחוקה חוששים לגאונים לענין שבת, היא יכולה להקל ולספור בברכה בשאר ימים, אבל אם אתם חוששים לגאונים מדינא, ומתפללים מנחה לפני השקיעה וכו', אין מקום להתיר לספור בברכה שהרי לשיטת הגאונים כבר היה צאת הכוכבים, ואפילו לגבי בין השמשות הביא השערי תשובה מחלוקת בין הפוסקים וכל שכן כאן. מה שהבאת מהמשנה ברורה אינו רלוונטי, הוא נקט כשיטת רבינו תם לעיקר באופן מובהק, ולכן מבחינתו בין השמשות הוא רבע שעה לפני צאת הכוכבים של רבינו תם, אבל היום שיותר נפוץ לחשוש לעיקר לגאונים, ובארץ ישראל היא הדעה העיקרית באופן מוחלט, יש לחשוש יותר. לכן כדאי שתתייעץ עם הרב המקומי של קהילתך, כדי לקבוע כיצד אתם מתייחסים לנושא הזה של הגאונים.