שאלה:
שלום וברכה,
כל יום לאחר התפילה מתקיים אצלנו דיון האם אפשר שהעשרה אנשים יעמדו משני צידי הכביש.
הרחוב שלנו הוא קטן וללא מוצא, אם החזן יעמוד באמצע הכביש וכך גם חלק מן הציבור האם העשרה אנשים מצטרפים או שעדיין זה נחשב ששביל מפסיק ביניהם?
בתודה מראש
בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"
תשובה:
לא מצאתי בשום מקום שהיות החזן ביניהם מבטל את הבעיה של שביל מפסיק, אבל אם תלכו לסוף הרחוב הזה שהוא ללא מוצא, שם ברחבה בסוף אין שביל מפסיק.
א. אם חלק מן הציבור גם עומד על הכביש האם זה מצרף?
ב. מצאנו מקום שחזור מצרף במקרה של מפתן הדלת, למה זה לא דומה?
בברכה
1. שיעמדו בצד הכביש, ליד המרפסות.
2. ודאי שחזן מצרף, אבל שם זה לאנין שאין צורך שיהיו רואים אלו את אלו, לענין שביל מפסיק לא מצאתי מקור שיהיה בכך תועלת, אלו שני נושאים שונים.
למה שלא יועיל עמידת החזן בשביל, הרי בינו לכל אחד מהאנשים אין שום דבר שמפסיק. [הפסקת השביל היא רק לגבי ב' הרשויות שמצידיו, וכמו המקור שמביא הט"ז, מפאה ומשבת כמבואר במסכת ב"ב דפים נה'- נו'] וא"כ לכאו' כולם מצטרפים אליו. דלגביו אין שום הפסק. כשעומד על השביל עצמו?
ומדוע הכביש נקרא הפסק בין המדרכות הרי זה אותה דרך, ודברי הט"ז נאמרו על ב' בתים בלבד שמפסיק ביניהם שביל, ואינו מחלק בתוך הדרך עצמה בדרגת ההילוך שם?
אנשים עוברים ברחוב מימינו ומשמאלו…
מסברא נראה שהכביש הוא משהו אחר.
הט"ז אינו בנוי על סברא. אלא מחבר את דברי הרבינו יונה בזימון עם הגמ' בב"ב. והענין שם הוא רשויות ממש שיש ביניהם הפרדה, שעל כל מקרה ומקרה דנים שם [שביל יחיד, שביל רבים, דרך, וכו'] ואיך נמציא בעצמינו עוד כל מיני חלוקות בתוך דרך רה"ר עצמה, לכאו' אין לנו אלא את חידושו, לגבי רשויות ממש שמב' צידיו. ובפרט שרבינו המשנ"ב לא הביא כלל את דברי הט"ז לגבי מניין [והט"ז עצמו מיקל בחופה הן לגבי ברכת חתנים והן לגבי זימון, כיון שאוכלים אותה סעודה] ודיינו במה שמחמירים את הפרי מגדים שצידד כך אף לגבי מניין במקרה המדוייק שהט"ז דיבר עליו. שזה דרך בין 2 בתים ולא כביש בין ב' מדרכות!
השאר תגובה