שאלה:
מועדים לשמחה
אשכנזי שרוצה להכשיר כלים בתוך פסח שיהיו כשרים לפסח האם אפשרי? מדובר על מקלף ועל סכו"ם.
א.האם אפשר להסתפק בעירוי ממים רותחים על הסכו"ם?
ב. האם אפשר לשים את הסכו"ם בקערה כשרה לפסח ועל זה לשפוך על הסכו"ם את המים?, והאם בגלל זה יש להכשיר לאחר מכן את הקערה?
ג. האם יש הבדל בין סכו"ם שהשתמשו בו גם במקצת פעמים על כלי ראשון שעל הגז?
ד. והאם חייב שהסכו"ם יהיה לא בן יומו?
תודה רבה
תשובה:
כלי חמץ שהשתמשו בהם במשך השנה הרבה בחמץ, לא ניתן להגעילם בפסח, כיון שחמץ בפסח אסור אפילו במשהו, וכאן את אותו משהו יחזרו הכלים ויבלעו ממי ההגעלה, רק שהשתמשו בו פעם אחת חמץ ובלע רק משהו מכשירים על פי הכלל שפעמיים משהו לא חוששים לו [כך מנהג בני אשכנז שחוששים בפסח אפילו לנותן טעם לפגם] ראה רמ"א בתחילת סי' תנב. אמנם לפי הכלל שאמרו שדבר הנצרך להגעלה יכול לבוא להכשר גם על ידי ליבון קל, ניתן להעביר את הכלים היטב באש משני הצדדים וללבן אותם כך.
עירוי אגב כלל אינו ההכשר הנכון לכלים אלו וצריך הגעלה ממש!
וברור שצריך שיהיו לא בני יומן.
ולמה עירוי לא אפשרי והרי לא השתמשתי בזה על האש ממש אלא בכלי שני, וכך בעירוי זה פוטר את הבעיה לכאורה שיבלע ממי הגעלה כי לא מכניסים את זה בתוך סיר הגעלה אלא מערים על זה
אני משוכנע שהשתמשת בסכו"ם במהלך השנה גם בכלי ראשון, לערבב תבשיל או להוציא אוכל מסיר רותח וכדומה, הנושא אם ללכת אחרי רוב תשמישם, נתום במחלוקת הפסוקים כידוע בסי' תנא סעי' ו, אשכנזים ודאי מחמירים בזה ובכלל המנהג להגעיל.
האם ניתן לשים סבון ואז טעם החמץ שיפחט יםגם מיד?
הרעיון ברמ"א בענין זה שנטל"פ אסור לאשכנזים בפסח, כך שגם סבון לא יעזור לדבריו.
אז למה הרב כתב את ההלכה שאסור גם לספרדים? שהרי לשוע נטלפ בפסח מותר
לא מוצא שכך כתבתי.
שלום הרב, האם אפשר כעת להכשיר פלטה לפסח שהיא נקייה כבר מלפני פסח, ע"י חימומה לשעה?
בתודה והערכה.
אפשר, ורצוי וחשוב גם לעטוף היטב בנייר כסף, יש סוברים שלא די בהכשרה כזו, בחוט שני נראה שצריך ממש ליבון.
ליבון לא הורס את הפלטה הרב?
תודה רבה.
הורס. לכן אני מסכים שההכשרה כמו שציינת אבל ממליץ מאוד לעטוף היטב בנייר כסף עבה או בכמה שכבות.
בסדר גמור, ננהג כך. תודה רבה רבה לרב על המענה המהיר למרות החג. עזר לנו מאוד.
חג שמח גם לכם!
השאר תגובה