אבקת חלב נכרי

השואל טועה, רוב הפוסקים דוקא מקילים באבקת חלב נכרי.

כן כתב הגאון רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים (ח"ג סי' א'שצ"ב). וכתב שהחלב מורכב מחלק מיימי ומחלק שומני, וע"י מכונות מפרידים את החלק המיימי ומייבשים את השומני ועושים ממנו אבקה. וקיימא לן שחלב בהמה טמאה אינו נקפא, כי כולו מיימי ואין בו שמנונית, וממילא לא שייך. ועוד, שחזקה על אומן שלא מרע אומנותיה. ועוד, שהממשלה מקפידה על כך ומענישה. וכן התיר הגרצ"פ פרנק בשו"ת הר צבי (יו"ד סימן ק"ג), וטעמו שלא גזרו על אבקת חלב, כי פנים חדשות באו לכאן, ובפרט שהממשלה מקפידה על זה, וכן קשה יותר להפוך חלב טמא לאבקת חלב, ודורש הוצאות מרובות. וכן התיר הגר"ע הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה, יו"ד סי' ט'), וכן התיר הגר"א וואלקין בשו"ת זקן אהרן (ח"ב סי' מ"ד), שאבקה לא היתה בכלל הגזירה, ולא שייך חשש דבר טמא בבית חרושת גדול. וכן הגר"א וואלינברג בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט"ז סי' כ"ה), והגר"מ אפשטיין בשו"ת לבושי מרדכי (סי' כ"ב), וכן החזו"א הורה לישיבות להשתמש באבקת חלב נכרי כאשר היה קשה להשיג חלב (אורחות רבינו ח"ג עמ' ע"ז), וכן הגר"מ קליין בשו"ת משנה הלכות (חלק י"ג סי' ק"ד).

ובמרוקו נהגו לשתות גם חלב נכרי, כן כתב הגאון רבי יוסף משאש בשו"ת מים חיים חלק ב' (או"ח סי' צ"ב), וביאר שטעם האיסור בגמ' ע"ז (לה:) וברמב"ם (מאכלות אסורות פ"ג הי"ג) מחשש שמא יערב הגוי חלב טמא, וא"כ היכן שלא נמצא חלב טמא אין לאסור, והגמלים אינם בנמצא בערי המערב אלא במדברות, וגם חלב גמלים יקר מאוד. וכן חלב אתונות וסוסות אינו מצוי אפי' לרפואה. ועוד, שהממשלה מקפידה על כך, וכמה עברו ונענשו. ומקור ההיתר בדברי הגאון רבי שלמה דוראן בספרו חוט המשולש (הטור הראשון סי' ל"ב) והעיד שכן פסק זקנו התשב"ץ, תלמידו של הר"ן, ואע"פ שהשו"ע לא הסכים לכך, הרי היתר זה קדם למרן. וכן התיר הגאון רבי חיים משאש בספרו נשמת חיים (יו"ד אות ח), הגאון רבי יוסף בן נאים בספרו שארית הצאן (ח"ב סי' קצא), הגאון רבי יצחק אסבאג זצ"ל (שם), ומחכמי ג'רבא הגאון רבי משה שתרוג זצ"ל (ישיב משה ח"ג סי' ר"ט) ומחכמי אלג'יר רבי יהודה עייאש זצ"ל (מנהגי ארז'יל דף קט"ו סי' סב), וכולם העידו על המנהג הפשוט להתיר, והביא דבריהם הרב שאול עזריאל בתשובה. וכן העיד הרב יגאל עזרא בשם הגר"ש משאש, שסמכו במרוקו על התשב"ץ הנ"ל, והמלאך רפאל ברדוגו, ושתו חלב נכרי. וכן התיר הגר"מ פיינשטיין בארה"ב במקום שלא ניתן להשיג חלב ישראל, "הרוצה לסמוך ולהקל יש לו טעם גדול ורשאי וכמו שמקילין בזה הרוב בנ"א שומרי תורה וגם הרבה רבנים וח"ו לומר שעושין שלא כדין". וכל אלה חזי לאיצטרופי להיתר אבקת חלב הנ"ל.

בילקוט יוסף לא כתב לאסור מדינא אלא להחמיר, ולהתיר רק לקטנים.

יש לציין שכיום מוסיפים עוד חומרים לאבקה, ולכן לא דיברתי באבקה סתם אלא באבקה שנמצאת במוצר שיש עליו הכשר כמו OU וכדומה.

אכן. בדרך כלל, בא"י, כי אין צורך באבקת חלב נכרי, ויש אבקת חלב ישראל בשפע.

אבל בחו"ל, OU (לענ"ד, לפי מה שקראתי ושמעתי ממומחים במשך השנים) הם כשרות מצויינת.

זאת אומרת, בכשרות יש שני פרמטרים: איכות ההשגחה וההקפדה, והחומרות וההידורים.

בפרמטר הראשון, איכות ההשגחה וההקפדה, OU מצויינים (וכן כל ההשגחות המהודרות סומכות עליהם בכל הקשור לחומרי גלם, זאת אומרת שגם המקפיד על בד"ץ עדה החרדית, הוא בעצם סומך עליהם).

בפרמטר השני, הם מקילים במה שאפשר להקל, כגון אבקת חלב נכרי ואף חלב נכרי. אם כי שמעתי שבזמן האחרון החלו גם הם להחמיר.

ואמנם אכשר דרא, וגם אנשים הרגילים לזלזל באיסורי דאורייתא, קונים בד"ץ המחמיר בכל החומרות האפשריות (וכל בד"ץ מתחרה בבד"ץ אחר וטוען שמחמיר יותר…) וזה בצדק, כי אם אפשר להדר ולקנות בד"ץ, למה לקנות הכשר שמהדר פחות?

אבל אם יש ממתקים שאין להשיג בכשרות מהודרת אלא רק בכשרות OU עם אח"נ, אפשר לסמוך על OU.

כמו שכבודו מציג את הדברים, באמת לא מובן, וכי בשביל ממתקים "להקל"… וכי חסר ממתקים…

אבל אני סבור שכשרות OU היא מצויינת, ומגחך על הדור הזה שמזלזלים באיסורים חמורים (בפרט בין אדם לחבירו) אבל בהכשרים בוחרים את זה שהכי מחמיר בכל החומרות והולך לפי כל השיטות, גם איזה דעה יחידאה לחומרא.

ולכן אם אדם מגיע לסופר ורואה שני מוצרים זהים, בוודאי יבחר בכשרות המהודרת, אבל אם רוצה איזה מוצר שהוא רק בכשרות OU ומכיל אח"נ, אין צריך להחמיר.

יש עוד הרבה רבנים ספרדים חוץ משני הגדולים הנ"ל, שדעתם להקל בזה, כדלעיל בתגובתי הקודמת.