ביטול עסקה של שמלות ערב עקב התפשטות הקורונה

בשו"ת הרא"ש (כלל קד סימן ו) ילמדנו רבינו, ראובן הלך לאומן, ואמר לו עשה לי כך וכך הלילה ואקחנו למחר, והוא עשה אותו דבר, ולמחר הלך לו ואמר לו טול הפעולה שאמרת לי לעשות, שאם לא תטלנו תפסד, וראובן אמר לו כבר לקחתיה מאחר. תשובה: על מעשה האומן חייב המצוה לפרוע לאומן כל הפסדו משום דינא דגרמי, מידי דהוה אהלכו חמרין ולא מצאו תבואה, פועלים ומצאו שדה לחה, נותן להם שכרם משלם (ב"מ עו, ב), שעל ידו הפסידו מלאכת היום, והכא נמי ע"פ דבורו הפסיד. נאם אשר בן ה"ר יחיאל. ודבריו הובאו להלכה בשו"ע (חו"מ סי' שלג ס"ח) "אמר לאומן עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך ועשאו האומן, ואח"כ אינו רוצה לקחתו והוא דבר שאם לא יקחנו מיד יפסיד חייב". מבואר שביטול הזמנה חיובו מדין גרמי. וכן מבואר בנתיבות (שם ס"ק טו). ובחזו"א (ב"ק סי' כג ס"ק לה). וכאן שמבטל את ההזמנה מחמת אונס שיש הוראה שלא לקיים אירועים יותר מעשרה אנשים, ואין להם צורך בשמלות מפוארות דינו כמזיק בגרמי באונס – שדעת הש"ך בסימן שפו ס"ק א שפטור. ורק במזיק בגרמי במזיד חייב. אמנם אם שילמו מראש עבור התיקונים, לא חייבים להחזיר את ההוצאות, ודינו שווה למשלח שנתן מעות לשליח שיוציא עבורו, שאין המשלח יכול לחזור ולדרוש את המעות אחר שהוציאם השליח בשליחותו. התשובה הנ"ל הינה במקרה שהתשלום עבור הוצאות ולא עבור רווחים. לקוח שהזמין שמלת ערב לחתונה מגמ"ח והגמ"ח הוציא הוצאות עבור התיקונים, חייב הלקוח לקיים את המקח ואם מתחרט ומבטל את המקח וגרם הפסדים לבעל הגמ"ח חייב לשלם מדין גרמי. כן מבואר בשו"ע חו"מ סימן שלג סעיף ח. ומקורו בשו"ת הרא"ש… ושם מבואר שחיובו משום גרמי. וכן מבואר בנתיבות שם. ולפ"ז אם ביטל את עבודתו מחמת אונס, הרי שבאונס פטור בגרמי כמבואר בש"ך סימן שפו ס"ק א. ולכן פטור הלקוח לשלם על הפסד ההוצאות. ואם הלקוח משלם תשלום של שכירות מעבר להוצאות, אזי אם לא הלקוח לא עשה קניין על המקח, דינו כדלעיל, שקונה שהזמין מוצר והתחרט שחייב משום גרמי, ואם היה באונס פטור. ואם עשה קניין בשעה שהזמין הגביה את הבגד, אלא דרש לעשות תיקונים, כיון שהבגד הוא בשכירות דינו כמכת מדינה בכל בתי העיר, שכתב הרמ"א סימן שיב סעיף יז: "נשרף כל העיר, הוי מכת מדינה ומנכה לו מן שכירותו מה שלא דר בו, בין הקדים לו שכרו או לא" (שם במרדכי ושם בתשובת מיימוני דמשפטים). וכאן שהביטול נעשה מחמת מכת מדינה, שאין אפשרות לערוך חתונות רחבות אלא בעשרה איש, ואין למשפחה צורך בשמלות, ההפסד על המשכיר.