צניעות והשקפה בסגנון הלבוש

שאלה:

1.על פי תפיסת היהדות על כל מישוריה(לאו דווקא הלכתי ) מה יותר נתפס כחמור יותר, פנויה שבאה במגע או יותר מזה עם גבר או פנוי שבא במגע או יותר מזה עם בחורה?
2.ראיתי פה באחת השאלות האם מותר לבחורה לדבר עם גוי בטלפון וענו לה שאם זה על דה ועל הא מעיקר הדין מותר ותמהתי על זה מאוד כי תמיד לימדו אותי שבן ובת צריכים להתרחק מאוד מאוד ומותר לדבר רק עניינים טכניים כמו עבודה ידע מיקום שעה וכדומה ואפילו לא יגיד שלום (אם זה לא מנהג המקום ויש חשש להעלבות) או שמא באמת ההלכה רחוקה מההנהגה בעניין הזה ובאמת מצד הדין מותר ומצד ההנהגה זה מוזר ולא ראוי ולא שיך?
3. כתוב שרווק הדר בכרך ולא חוטא הקבה מכריז עליו
מה כוונת חוטא האם גם בעיניים והרהור כבר לא נחשב בקטגוריה הזו או שמא רק בשז"ל או נגיעה או משכב?
3.האם צריך לדבר ולחזק(רבנים מגידי שיעורים) על נושאים לא נעימים של קדושה או שעדיף להתעלם (אלא עם ראינו צורך ספציפי)? שמעתי שתי גישות בעניין
4. האם חובה להקשיב להנהגות הציבור ולהנהגות גדולי הדור בדברים שלא סותרים חזיתית את ההלכה היבשה אלא יוצרים איזשהו סוג של הרחקה ותרבות? השאלה נובעת מכך שבתור ילד ונער וכדומה הבנתי בתמימות שממש חייב להקשיב לגדולים ומי שחשב שהוא חכם ועשה קצת אחרת בסוף נפל או שילדיו יפלו אני מדבר על שטחים אפורים כמו סינונים פלפון כשר לבוש אחיד מקומות עבודה נסיעה באופניים לאשה וכדומה?
?כלומר אם יש "הלכות מיוחדות לדור" למה הם לא מעוגנות בספרי ההלכות בצורה מסודרת וכמאט תמיד מפוזרות בכל מיני קונטרסים מוזרים או עוברות בדרשות לפעמים על ידי מגידי שיעורים וכדומה?

תשובה:

שלום רב,

1. על פי ההלכה כאשר שניהם פנויים אין שום הבדל בחומרת האיסור. האיסור הוא זנות ואיסור נדה – לשניהם. כאשר אינם פנויים, ודאי האישה והבועל עוברים באיסורים חמורים הרבה יותר מאשר הבעל אם היה עם פנויה.
2. לא זוכר מה נכתב שם. אבל מן הסתם נכתב שמעיקר הדין אין איסור לשוחח, אבל ודאי ששיחות כאלה לא מייצרים דברים טובים, וזו בידיוק הסיבה שאדם או אישה יראת שמים נמנעים מכל שיחה מיותרת, וכפי שהגמרא מביאה בכמה מקומות.
3. לא יודע. אבל אני חושב שהקב"ה מכריז רק אם באמת אינו חוטא, משום שאיסור הרהור והסתכלות לפעמים עלולה להביא לידי איסור דאורייתא גם אם אין שום מגע.
4. זו שאלה שבאמת מצריכה חשיבה עצמית בכל פעם. אכן, היום הציבור נחשף לכל מיני אמירות כאלה ואחרות ולפעמים הן באמת מוגזמות כאשר תופסים את האמירה כפשוטה. וצריכים להפעיל שיקול דעת שעיקר הכוונה באמירה היא המטרה ופחות הסגנון. כך גם לגבי הלבוש וכד'. איך אפשר לתת הלכות על סגנון לבוש, וכי פעם הלכו "שחור לבן"?! ממש לא! אני לא יודע איך הלך משה רבינו, אבל מן הסתם לא היה עם פראק והמבורג.. . ואם מישהו ילך היום כפי שמשה רבינו נראה בציורים, זה יראה מגוכך.. אז כנראה שכאשר אמרו שלא שינו את לבושם, הכוונה היא לא לשחור לבן ולא לשום כלל אחר, אלא למהות – שלא ניסו לדמות עצמם לגויים.
5. אתן לך דוגמה, אדם השייך לציבור חובשי הכיפות הסרוגות, הם אינם לובשים "שחור לבן", המכנסיים יכולים להיות ג'ינס, החולצה יכולה להיות באיזה סגנון שהיא, צבעונית, וכו. ובלי כל קשר לצורת הלבוש, האדם יכול להיות ירא שמים בתכלית מדקדק במצוות וכו' ששערי גן עדן נפתחים לפניו עוד הרבה לפני הלובשים "שחור לבן"..מאידך, בחור מישיבה חרדית שיתחיל ללבוש כך, מן הסתם הדבר משפיע על היראת שמים שלו. אין בכך ספק. כלומר, אם תמצא מישהו כזה שהיראת שמים שלו לא נפגמה – יכול להיות. אבל בדרך כלל הסיבה שאדם פורש מהמסגרת הישיבתית בלבוש וכד', זה לא מגיע ממניעים חיוביים. אז האם אפשר לומר שמי שלובש ג'ינס הוא אינו ירא שמים, או אינו ראוי – ודאי שלא, לא הגי'נס הקובע, שהרי בחלוקה הראשונה ציינתי קבוצות אנשים גדולים מאד שאין בהם כל חסרון ביראת שמים שלהם גם כאשר זה מה שהם לובשים. אלא המסגרת היא הדבר העיקרי. וכאשר אדם פורץ את המסגרת, בדרך כלל זה לא ממניעים חיוביים. אז אם תשמע מישהו מתבטא נגד מכנסי ג'ינס, תבין את המהות, הוא מתבטא על אדם שפרץ את המסגרת שבדרך כלל זה לא ממניעים של יראת שמים.