שאלה:
מה דינם של כלי חמץ שדרכם בעירוי ותוך מעת לעת השתמש בהם בכלי ראשון? כשעירה על כלי שדרכו בעירוי – מה הדין לכתחילה ובדיעבד?
תשובה:
שלום וברכה
ברור שאם הכלי בלע חמץ בתוך 24 שעות בבישול ממש, ואחר כך עירו עליו מים חמים מדין רוב תשמישו, ומיד בתוך 24 שעות לאותו בישול חמץ בישלו בו מאכל, הוא אסור בפסח, הדין של רוב תשמישו מבוסס על כך שבלאו הכי בליעה שאינה בת יומה נותנת טעם לפגם, ורק מדרבנן היא טעונה הכשרה, ובזה הלכו לפי רוב תשמיש.
מקורות:
ראה שו"ע או"ח סי' תנא סעי' ו, ובשו"ת הרשב"א ח"א סי' שעב, שכל דין רוב תשמיש בנוי על כך שבלאו הכי אינו בן יומו מותר מן התורה, וכן האריך בבית יוסף שם בשם הרמ"ע מפאנו, וכן מפורש בחק יעקב שם, שבתוך מעת לעת ודאי צריך הכשרה גמורה לכו"ע. כמו כן כתב במגן האלף שם, שהסיבה שדי בהכשרה כזו, משום שמניחים שגם בפסח ישתמש בעירוי בלבד, אבל אה"נ שאם ישתמש בבישול ממש – יאסר. וע"ע שו"ת אגרות משה ח"ה או"ח סי' לא.
תודה על התשובה אבל עדיין לא עניתם על החצי השני של השאלה: כשעירה על כלי שדרכו בעירוי – מה הדין לכתחילה ובדיעבד?
לדעת השו"ע אם דרכו בעירוי מספיק לו עירוי ולדעת הרמ"א ומנהג בני אשכנז צריך הגעלה.
השאר תגובה