בישול בשר אחרי חלב בתנור אפייה

דנתי בענין זה עם מורי הוראה וענו לי בנוסח שהשיב הרב בנימין שמואלי באתר הידברות: "מעיקר הדין לאחר ניקיון יסודי ניתן לשנות את השימוש מבשר לחלב ולהיפך על ידי חימום של חצי שעה".

היות והיתרא בלע ואין זה כמו הכשרת תנור לפסח, לכן מספיק ליבון קל (שאם יניח נייר טישיו ישרף) והיינו הסקה של התנור על חום גבוה למשך 20 דקות, ושיעור זה נקט גם ביביע אומר (חלק ה' יו"ד סימן ז').

וכל הזמן אני תמה, מהיכן יצא גדר של 24 שעות בין בשר לחלב?

וראיתי ביביע אומר הנ"ל שכתב שלכתחילה יש להמתין מעל"ע (באפיית דברים יבשים מבשר או חלב) ובדיעבד המיקל בתוך מעל"ע יש לו על מה לסמוך וציין לאחרונים רבים, אבל עברתי על תשובתו ולא הבנתי מהיכן יצא לו חומרא זו של מעת לעת.

ועברתי על כשש תשובות שכתבתם בנדון וראיתי שזה חוזר על עצמו בכל פעם, בתוספת המלצה לתנור דו תאי. ובשום מקום לא כתבתם מקור ברור.

לדוגמא, הבאתם נדון של הגעלה של כלי מבשר לחלב (שמנהג האשכנזים להחמיר בזה). אבל האוכל בנד"ד לא מונח על התנור עצמו אלא על התבניות (והתבניות מיוחדות לחלבי או לבשרי ולא צריכות הכשר) וכל הנדון בתנור הוא חשש של זיעה שנבלעת וחוזרת, ואחר ניקוי של חומר פוגם, החשש הוא רחוק מאוד.

ובשלמא אם מצריכים או זה או זה, ניחא, דהיינו או להמתין 24 שעות ואז הטעם הבלוע הוא פגום, או להכשיר התנור ע"י חימום 20 דקות בחום גבוה (וכן כתב בשו"ת דבר חברון יו"ד ח"ב סי' פח), אבל שניהם למה לי?

ויש לצרף לנד"ד את דעת הפמ"ג שזיעת אוכלין אינה כאוכלין ממש, וכ"כ בשו"ת משאת משה סימן ד, ובשו"ת משכנות הרועים, ובפתחי תשובה.

ויש לצרף גם מה שכתב בספר אבן יקרה שזיעה שנבלעה בדפנות חמות כמו בתנור, היא נשרפת ואינה נבלעת כלל. והביא ראיה מפסחים דף ע"ו שצלו שני פסחים בתנור אחד ולא חששו שיבלע בו הזיעה ויהיה אינו מנוי על הפסח.

ויש לצרף גם סברת הרא"ש שקדירה רותחת אינה מספיקה לבלוע זיעה, וא"כ בנד"ד דפנות התנור אינן בולעות.

ויש לצרף גם סברת הגר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה ח"א סי' קעו) ועוד פוסקים דס"ל שכל שנבלע מעיקרה ע"י זיעה אין חוזר ואוסר ע"י זיעה.

ובשו"ת בית היוצר כתב שיש כאן כמה ספיקות, שמא התייבשה הזיעה מחמת החום, ושמא לא נפלה לתוך התבשיל, וגם מסתמא יש שישים כנגד הזיעה הנופלת לתבשיל, ושמא הזיעה רק עולה למעלה ולא יורדת למטה.