שאלה:
שלום להרב,
שאלה : האם ידוע לנו מה היו עושים ת"ח גדולים שהיו לנו בין בזמן הגמרא בין מקודם לגבי לימוד בלילה? דהיינו כיון שלא היה חשמל כיום, ורק היה נר רגילה, מסתם רוב בני אדם היו הולכים לישון מוקדם וקמים מוקדם. והאם בשביל שאולי היו ישנים יותר שגרם ליותר חכמה כיון שהיו נחים יותר טוב ?
סיבת השאלה היא כדי לדעת כיצד אני יכול להשתמש הזמן יותר טוב ולהבין יותר כי הרבה ההלכות ללמוד בפרט כדי לדעת הדברים למעשה על בוריו.
בדרך כלל אני קם מוקדם ללמוד, אם יש לי כח בשלוש בבוקר עד חמש, ואז אישן עוד שעה ומתפלל בשש ואני לומד עד קרוב לזמן ללכת לכולל בערך 9 בבוקר, ואני עושה הפסקה קצרה לאכול משהו ואחרי כן אני הולך לכולל ונשאר שם עד חמש וחצי, ואז עוד הפסקה לאכול עם משפחה ולעזור אשתי, ואחר כך תפילה ולימוד עד עשר. אחרי זה אני עוזר עוד קצת בבית ואם יש כח לומד עוד ובדרך כלל הולך לישון ב-12.
חשבתי אולי במקום ללמוד עד שאני כמעט יוצא לי טיפת מים מן הענין וקרוב לבכות מן העייפות, אולי אוכל להבין יותר טוב אם אלך לישון אחרי מעריב ולקום בשלוש וחצי ולהתחיל היום משם.
מה עדיף ללמוד עד שיגמר כל כח או להפסיק קודם ולישון ולעולם לא להגיע לעייפות כזו? ברור לי שאני מבין יותר מהר וטוב כאשר אני לא עייף, מ"מ משום חסרוני אני זקוק ללמוד הכי שאפשר.
אשמח לשמוע חוות דעת,
ברכה והצלחה שה' יברככם על עבודה חשובה שמזכים את הרבים
תשובה:
שלום ידידי
התיאור שלך באמת קצת מוגזם, חייבים לישון נורמלי 6 שעות ביממה כדי ללמוד כמו שצריך וכדי לשמור על הבריאות. אם תנצל היטב את הזמן הנותר אני בטוח שתגדל לתלמיד חכם מופלג!
יום נעים.
