בס"ד,
דעת רבים מהפוסקים שברכת על המחיה היא מדאורייתא.
שאלתי היא , האם ליהודי הנוהג כמנהג אחינו האשכנזים , שתופסים כמו התוס' שאיסור לא תשא בברכה לבטלה הוא מדרבנן, שלא כמו הרמב"ם מרן , יכול לברך בלכתחילה אם מסופק אם בירך או לא , באופן שאכל שיעור בוודאי .
תשובה:
שלום רב
בשדי חמד מערכת ברכות סי' א אות לד הביא מחלוקת גדולה בין הפוסקים אם ברכת מעין שלוש היא מהתורה או מדרבנן, ומספק נטה לומר שם שכאשר אין לו עוד לאכול ולצאת מהספק יחזור ויברך, אולם במשנה ברורה סו"ס רי נראה שהכריע שלא כדבריו, ולדעתו אין לברך מספק. וכיון שהוראותיו של המשנה ברורה התקבלו בכל תפוצות ישראל, מי יבוא אחר המלך…
