בס"ד,
מה הדין לברך על הנרות, אחר שאשתו בזמן ששב מבית הכנסת "הדליקה " אחר השקיעה את הפתילות ע"מ לכבות מיד , האם נאמר בזה "הדלקה עושה מצווה " אף שאין דעתה לכך, שמצוות לא צריכות כוונה ולפי כך לא יוכל לברך , או שנאמר שכיון שהיתה דעתה לכבות מיד ולא לקיים את המצווה לא נאמר בזה הדלקה עושה מצווה .
יצויין שהדליקה את הפתילות במקום מצוות הנחת החנוכייה בחוץ, בתוך החנוכייה.
א"כ השאלה, מה הדין שבעל יברך על הנרות אחר שאשתו הדליקה את הפתילות בתוך החנוכייה רק ע"מ לכבות ולא לשם מצווה ?
תשובה:
שלום רב
כיון שלא רק שלא היתה כוונתה למצוה אלא זו היתה גם כוונה הפוכה, לצורך כיבוי מידי, אין בכך כלום. כמו כן, הרי הלכה פסוקה היא שמיש כיבה את החנוכיה במזיד לא יצא ידי חובתו וחייב להדליק שוב, ראה שו"ע תרעג ב, ממילא ודאי אפשר לברך על כך. כמו כן, לא רצה לצאת ידי חובה בהדלקה זו.
