האם מותר להשתתף בניסויים רפואיים

שלום,

מה דעת ההלכה לגבי השתתפות בניסוי רפואי, הכרוך בשימוש בתרופה ניסיונית?

אם התשובה תלויה בתחום המחקר, אני מבקש לברר ספציפית לגבי הפרעות קשב וריכוז.

תודה ויישר כח.

תשובה:

שלום רב,

אם לא צפוי נזק לאדם המתנדב ודאי שהוא יכול להשתתף בניסוי ואף עושה מצווה בזה – חסד עם הבאים. ראה בשו"ת ציץ אליעזר שנשאל בשאלה זו ע"י הרב ד"ר אברהם סופר, ובתוך הדברים כתב:

"אולם למסקנתו (הרב אברהם סופר) לומר: דאם אין שום אפשרות סבירה לנזק לבריאות של אדם, חייב הוא מצד הדין דגמילות חסדים לעשות הכל ולתת את גופו לערוך בו נסיונות אם יכולה לצאת מזה תועלת רפואית לאחרים. והגם שהוא כשלעצמו לא יפיק מזה שום תועלת. אנכי לא כן עמדי, ומנימוקים דלקמן. מה שמצינו שמחויבים בגמ"ח בגופו ובממונו, הכוונה של בגופו הוא להשתדל בגופו, לטרוח ולחזר בכל אשר ביכלתו לעשות גמ"ח עם חבירו, והרמב"ם בפיהמ"ש בפ"ד דנדרים מסביר שזהו גם ענין חיוב הרופא לרפאות חולי ישראל, דזה נכלל במצות והשבותו לו כשרואה אותו מסוכן ויכול להצילו או בגופו או בממונו או בחכמתו כדיע"ש. אבל לא מצינו שמחויב עבור כך לתת גם מגופו".

וכך היא מסקנתו שם: "על כן דעתי להלכה היא. דנהי דאם הרופאים קובעין שאין כל סכנה בניסוים כאלה שמציעים, שאז מותר לו לאדם למסור את עצמו לעריכת ניסוים שכאלה בגופו לטובת חולה אחר. וכן לתרום מדמו, וכדומה. וגם מקיים מצוה בכך, אבל לחייב אותו עבור כן על פי דין תורה, זה אי אפשר בשום פנים".