מה הענין שבחו"ל אומרים במעריב ברוך ה לעולם , והאם מי שמגיע מארץ ישראל גם צריך להגיד ?
תשובה:
שלום רב
בטור סי' רלו הובא, שהטעם למנהג זה הוא משום שבשנים קדמוניות היו בתי הכנסיות בשדה, והיו חוששים ללכת בלילה בחושך לשם לבד, לכן תיקנו ברכה שיש בה כנגד כל י"ח ברכות שבתפילת העמידה ואמרו זאת במקום תפילת ערבית. לאחר מכן חזרו להתפלל ערבית ונשאר המנהג לומר ברכה זו אחר השכיבנו. הגר"א דחה מנהג זה מההלכה, וסבר שיש בכך הפסק בתפילה, וכן על פי האר"י נהגו שלא לומר ברכה זו. לכן בארץ ישראל מנהג הספרדים שלא לאומרו, ומנהג האשכנזים בארץ התיסד על פי תלמידי הגר"א כידוע שהיו ראשוני העולים לארץ מהעדה האשכנזית כידוע, וכאמור אף לדעת הגר"א אין לאומרו, ומכאן חילוקי המנהגים בין הארץ לחו"ל. בן חו"ל בא"י אומר ברכה זו. ובן א"י בחו"ל אינו צריך לאומרה. המתפלל לפני התיבה יאמר כמנהג המקום.
מקורות:
מעשה רב להגר"א אות סז, כף החיים סי' רלו ס"ק יב, שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' קב.
אני מבין שבן ארץ ישראל יכול לאומרה והבחירה היא בידו לעשות מה שרוצה.
האם כשמתפלל ביחידות בחו"ל ג"כ הדין כן ?
לא הבנתי איך הבנת כך? ברור שכיון שהמנהג בארץ ישראל שלא לאומרה, אסור לשנות מהמנהג, בפרט שיסודו בכך שיש שחששו שזה מהווה הפסק בין ברכות קריאת שמע לשמונה עשרה, ובפרט שבעצם טעם המנהג אינו קיים בזמנינו, ואף בחו"ל אומרים זאת רק משום מנהג אבותיהם בידיהם.
השאר תגובה