מה הדין בשום שנחתך בסכין בשרי והוכנס ללזניה ונאפה בתנור חלב שאינו בן יומו והיה בתנור עוד פשטידה פרווה שבה לא הוכנס השום?
תשובה:
שלום רב
אם היה בלזניה פי שישים מהשום, השום בטל ואין חשש כלל, בתנאי שיש רוטב ללזניה לפחות בהתחלה [ואף שהשום עצמו הוא מלתא דעביד לטעמא שאינו בטל אפילו באלף, טעם הבשר הבלוע בו אינו בא לטעם והוא בטל בשישים]. אם אין בלזניה פי שישים מהשום או שאין רוטב וממילא לא מועיל שישים, היא נעשית אסורה באכילה כיון שמעורב בה בשר וחלב, ויש להכשיר את התנור. כמו כן יש להחמיר שלא לאכול את הפשטידה השניה, כיון שבלעה מטעם הבשר והחלב שהתפשט בתנור [נוהגים להחמיר בתנורים שלנו שיש בהם זיעה כאשר שני המאכלים מגולים, ראה רמ"א סי' קח סעי' א, אבל אם אחד המאכלים היה מכוסה היטב, ניתן לאכול מהפשטידה השניה].
אם הסכין אינו בן יומו ומדובר באדם ספרדי, יש להקל הרבה יותר, כיון שהעיקר להלכה להכרעת הגר"ע יוסף שלדעת השו"ע באינו בן יומו אין צורך להקפיד לפחות בדרבנן.
